גיל המעבר מופיע בסביבות גיל חמישים, לקראת סיום קבלת המחזור החודשי, ומתחיל בעצם מהרגע שהמחזור הופך לא סדיר. תקופה זו נמשכת בין מספר חודשים לשלוש שנים ומלווה בשינויים גופניים משמעותיים. בתקופה זו חלה ירידה חדה בפעילות ההורמונלית בגוף, מה שמביא להפסקת הווסת וכן לתופעות פיזיולוגיות שונות כגון גלי חום, שינויים בנרתיק, קשיי שינה, כאבי ראש ועוד.
עוצמת התסמינים משתנה מאשה לאשה: בעוד אחת תחווה את גיל המעבר כתקופה דרסטית וקשה אחרת תחווה אותה כתקופה של התחדשות והקלה דווקא.נוסף על הסממנים הגופניים, ניתן למנות גם תופעה של שינויי מצב רוח עד דכאון אצל חלק מהנשים, גם אצל כאלה שמעולם לא חוו אפיזודה של דכאון.
מחקרים מוכיחים כי בתקופת גיל המעבר ובתקופה המקדימה לה ("קדם- מנופאוזה") עולה באופן משמעותי הסיכון לפתח תסמינים דכאוניים לעומת גילאים אחרים. למעשה, שינויי מצב רוח הם הסיבה השכיחה ביותר להגעה למרפאות גיל המעבר ולבקשת טיפול.
הגורמים לדכאון בגיל המעבר
נראה כי הופעת הדכאון קשורה בירידה ברמת האסטרדויל בגוף, לצד הופעה של הפרעות שינה. הסטוריה של נדודי שינה, כמו גם עישון וקיומה של תסמונת קדם וסתית לפני גיל המעבר – כל אלה מגבירים את הסיכון לסבול מהפרעת דיכאון בגיל המעבר.
גם הסטוריה של הפרעות נפשיות או של דיכאון במשפחה מגבירה את הסיכון לדכאון בגיל המעבר וכן גורמים כמו גיל מעבר ממושך (מעל שנתיים ושלושה חודשים), בעיות בבלוטת התריס וכריתת רחם.
המאפיינים של דכאון גיל המעבר
לא כל שינוי מצב רוח הקשור בגיל המעבר מאופיין כדיכאון. נשים רבות מדווחות על עצבנות קלה, חרדות, דכדוך ומאפיינים נפשיים נוספים בעוצמה קלה אשר נובעים מהשינויים ההורמונליים או בחוסר הנוחות הנובעת מהתופעות הגופניות.
כדי לאבחן דיכאון צריכים להתקיים אחדים מהתסמינים הבאים:
- דימוי עצמי נמוך
- אובדן תאבון
- אובדן חשק מיני
- ירידה או עליה משמעותית במשקל
- אובדן ענין בדברים שבעבר גרמו הנאה כגן תחביבים, מפגשים חברתיים וכדומה
- תחושת עצבות, ייאוש וחוסר טעם לחיים
- מחשבות אובדניות
הטיפול בדכאון גיל המעבר
אין סיבה לזלזל בתסמינים הדכאוניים ולפטור אותם כחלק מגיל המעבר או כתופעה שצריך ללמוד לחיות איתה. ישנם טיפולים מתאימים שיכולים להקל לפחות על המצב הנפשי בתקופה הקשה ממילא.
תרופות נגד דכאון
טיפול בתרופות אנטי דכאוניות משלושת המשפחות העיקריות: SSRI, SNRI, TCA, הנחשבות כולן כתרופות יעילות לטיפול בדיכאון, נמצא כיעיל גם לטיפול במאפיינים הדכאוניים בגיל המעבר. יחד עם זאת, בגיל המעבר ישנה חשיבות להתייחס גם לגורם ההורמנולי.
טיפול הורמונלי חליפי
משמש בדרך כלל להקלת תופעות כמו הזעה לילית וגלי חום, נמצא כיעיל לטיפול בדיכאון בשילוב עם נוגדי דכאון בדכאון קל או בינוני, אך לא בדיכאון קשה (מג'ורי).
במקרה זה הטיפול בתרופות נגד דיכאון בפני עצמו השיג את אותה תוצאה כמו שילובו עם טיפול בתחליפי הורמונים. אסטרוגן נמצא כמסייע לשינויי מצב רוח שאינם עונים להגדרה של דיכאון, כשניתן לבדו או כתוספת לתרופות אנטי- דכאוניות.
דיקור סיני
רפואה משלימה מעניקה אפשרויות טיפול רבות בתופעות גיל המעבר, יחד עם שיחות טיפוליות ושינוי תזונתי.
טיפול פסיכולוגי
פחות מקובל לטיפול בדיכאון בגיל המעבר בגלל המקור ההורמונלי שלו, ויחד עם זאת ישנן נשים שמוצאות הקלה בשילוב של טיפול פסיכולוגי, המעניק להן אוזן קשבת ומקום בטוח להתמודד בו עם השינויים החלים בגופן ובנפשן בתקופה לא פשוטה זו. בדרך כלל הטיפול ייעשה במקביל למתן טיפול תרופתי.
ראו גם:
