מאניה דפרסיה הידועה גם בשם הפרעה דו-קוטבית, הינה הפרעת נפש אשר נמצאת בשכיחות של 3%-4% בקרב האוכלוסייה הכללית. במהלך ההפרעה, החולה סובל מתנודות קיצוניות במצבי הרוח שלו, פעם הוא במאניה ופעם הוא בדפרסיה, ללא שום קשר אמיתי למצב הסביבתי, הרגשי או בנסיבות באותו הרגע.
מצבי רוח משתנים מתרחשים באופן טבעי בכל אדם, אין אדם שהוא רק שמח או רק עצוב כל הזמן (אנשים ללא הפרעות נפש), החלפת מצבי רוח באופן קיצוני, יכולה להתרחש גם באופן נורמאלי באנשים לא חולים במאניה דפרסיה. בכדי לאבחן את הפרעה מאניה דפרסיה על האדם לעמוד במספר קריטריונים, אשר נקבעו על ידי ספר האבחנות האמריקאי (DSM).
מהם התסמינים ושיטת האבחון של מאניה דפרסיה?
על מנת לאבחן את ההפרעה מאניה דפרסיה, התסמינים צריכים להופיע לפחות שבוע ימים והם כוללים שינויים קיצוניים במצב הרוח באופן מחזורי.
במצב מאניה: ירגיש האדם כי הוא כל יכול, "סופרמן", הוא יהיה מאוד פעיל עד כדי קיצוניות, בעל מצב רוח מרומם ללא קשר לנסיבות, תחושת אופוריה, דיברו יהיה מהיר מאוד ולעיתים אף מבולבל, לעיתים אף חסר שליטה, קיימת נטייה בחלק מהחולים לצרוך כמויות גבוהות של אלכוהול, סמים ולהתנהג בצורה פרובוקטיבית מאוד ולקיים יחסי מין עם בני זוג שונים ומזדמנים.
סממנים של התקף מאניה
החולה במאניה דיפרסיה עלול להתנהג בצורה נמהרת, חפוזה וחסרת הגיון, לרכוש חפצים מאוד יקרים, לעזוב את מקום עבודתו ו\או להיפרד מבן\בת זוגו ועוד, כל אלו נעשים בשל שיפוט מציאות לקוי ומעוות. הערכה ובטחון עצמי מאוד גבוהים ונטייה לחוסר ריכוז.
במצב דפרסיה (דיכאון)
מצב זה הוא בדיוק ההיפוך של מצב המאניה. החולה ירגיש חוסר תקווה, חסר ערך ובטחון עצמי, הוא יהיה נואש, עצוב, בעל מחשבות אובדניות. הוא יישן במרבית שעות היום לעומת בהתקף
מאניה, שהחולה כמעט ואינו ישן. קיים קושי בלקום מהמיטה וללכת לעבודה, לימודים וכדומה. החולה נוטה לאכול המון או לא לאכול בכלל, קיימת הזנחה היגיינית בקניון גופו וביתו.
מהם הגורמים למאניה דפרסיה?
מאניה דפרסיה אינה נגרמת מגורם או סיבה אחת ברורה, אלא משילוב של מספר גורמי סיכון הכוללים:
גורמים גנטיים
ממחקרים רבים, שנעשו על ההפרעה, נמצא כי קיים גורם תורשתי גנטי, להיווצרות ההפרעה. חולים בעלי היסטוריה משפחתית של הפרעת מאניה דפרסיה או הפרעות
דיכאון, נמצאים בסיכון גבוה להעביר את ההפרעה לצאצאים שלהם.
גורמים ביולוגיים
ממחקרים נמצא כי קיימים ניורטרנסמיטרים (מעבירים עצביים) במוח (דופמין, סרטונין, נוראדרנלין ועוד) אשר מופרשים ברמות גבוהות או נמוכות ומדי. הליקוי בהפרשת הניורטרנסמיטרים עלול לגרום למאניה דפרסיה.
גורמים סביבתיים
הכוללים מצבי סטרס ולחצים ביומיום מהמשפחה, עבודה. טראומות,
התעללות מינית, פיזית ו\או נפשית בילדות.
כיצד מטפלים במאניה דפרסיה?
הטיפול במאניה דפרסיה הינו טיפול מורכב, אשר צריך להיות משולב בטיפול תרופתי להתקפי המאניה, להתקפי הדפרסיה,
טיפול תרופתי לייצוב מצב הרוח ובנוסף, שילוב עם טיפולים פסיכולוגים שונים (פסיכותרפיה,
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי). לעיתים, יהיה אף צורך באשפוז החולה בבית חולים פסיכיאטרי.
הטיפול שניתן להתקף מאניה כולל: תרופות הרגעה, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. לעיתים קרובות יהיה צורך לשלב גם
טיפול בשוק חשמלי. התרופה הנפוצה לייצוב מצב הרוח היא ליתיום. ממחקרים נמצא כי מתן תרופות אנטי-אפילפטיות, כגון: ולפרואט סודיום, קרבמזפין, מסייעות כטיפול נוסף להתקפי מאניה חריפים.
הטיפול שניתן להתקפי דפרסיה כולל: תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI ,MAOI או טריציקליים. בכדי למנוע התפרצות התקפי מאניה-דפרסיה נוספים בעתיד החולה יצטרך להמשיך את הטיפול התרופתי תחת מעקב רפואי.
