"אני לא הולך היום לעבודה, אני לא מרגיש טוב", "היום לא אצטרף לאימון, כואבת לי הרגל", "בוא נלך לישון, כואב לי הראש…"כאב הוא אחד הכוחות המנטרלים ביותר בחיינו. קשה לנו מאוד לתפקד כאשר אנחנו לא מרגישים טוב, או כשמשהו כואב לנו. אמנם, לכאב יש חשיבות גדולה בחיינו, ואנשים שלוקים בתסמונת שבעטייה אינם חשים כאב, בדרך כלל לא מאריכים ימים.
הכאב מסמן לנו שמשהו בגופנו איננו כשורה, ושעלינו לבדוק, לטפל, או לחדול מפעילות שגורמת לכאב זה. ללא כאב, איננו יודעים מה פוגע בנו ואנחנו עלולים לסכן את בריאותנו ושלמות גופנו. אך הכאב גם מונע מאיתנו לעסוק בפעילויות שאינן מזיקות לנו. הוא מגביל את התפקוד כולו, וגורם לסבל מתמשך, גם אחרי ש"הודיע" לנו על הבעיה.
הכאב נעשה בעייתי עוד יותר כאשר מדובר בכאב כרוני. ישנם אנשים שסובלים מכאבים מתמידים כתוצאה ממחלה, מטיפול במחלה או מבעיה כלשהי שהרפואה אינה מכירה או שאינה יודעת כיצד לטפל בה.
השלכות של כאב כרוני
כאב כרוני משפיע על היבטים רבים של האדם הסובל ממנו. ראשית, הכאב עשוי להגביל את תפקודו של החולה- החל מהגבלה בפעולות מסוימות, וכלה בהגבלה מקיפה הפוגעת ביכולת התפקוד והעצמאות. שנית, הידיעה שמדובר בכאב מתמשך שאין דרך לטפל בו עשויה להיות מתסכלת ומדכאת ביותר.
ולבסוף, גם לסביבה קשה להסתגל ולקבל את העובדה שישנם אנשים שסובלים מכאבים מתמידים, אשר פוגעים ביכולת התפקוד שלהם.
התמודדות פסיכולוגית עם כאב כרוני צריכה להתייחס לפחות לשלושת המרכיבים שצויינו.
הגבלה תפקודית
להגבלה תפקודית ישנן השלכות פסיכולוגיות משמעותיות. ישנם אנשים הסובלים מכאבים הנאלצים לוותר על תחביבים, פעילויות פנאי אהובות, מקצוע ועוד.
ויתורים אלה דורשים תהליך של אבל אמיתי- התמודדות עם כעס, אכזבה, הכרה בכך שהשאיפות חייבות להשתנות, קבלת האובדן ופתיחת אפשרויות אחרות להתנהלות בחיים. התמודדות זו כוללת הן עיסוק בפן הרגשי-נפשי הפנימי, והן התמודדות בפועל עם מציאת פתרונות לקשיים יומיומיים שעולים, ומציאת חלופות שהמצב הפיזי מאפשר.
השפעות נפשיות
הכאב בפני עצמו עשוי להיות גורם להשלכות נפשיות כגון חרדה ודיכאון, וכך גם ההשלכות המציאותיות של הכאב וההגבלה שהוא גורם. חשוב להכיר בכאב ובעצב שנגרם כתוצאה מכאב כרוני ולתת לו מקום של כבוד בשיח הפנימי ובשיח בין אישי (אם קרובים ומכרים ו/או עם אנשי מקצוע).
אנחנו רגילים לשמוע ולהגיד משפטים כגון "עד החתונה זה יעבור" וכד'. כאשר הכאב אינו צפוי לעבור, נשבר משהו בסכמה שאנחנו מחזיקים בראש, וצריכה להבנות סכמה חדשה, תכנון חדש של החיים הכולל את ההתמודדות הבלתי פוסקת עם הכאב.
השפעות סביבתיות
פעמים רבות, הסביבה מהווה את אחד מגורמי הדחק המשמעותיים עבור אדם שנאלץ להתמודד עם כאב כרוני. ראשית, כשכואב לנו אנחנו רוצים לשתף בזאת את הסביבה, ולקבל ממנה תמיכה, אמפתיה ועזרה.
כאשר הכאב הוא כרוני, הסביבה נוטה להפסיק להתייחס אליו בשלב מסוים. העזרה עשויה ללכת ולפחות עם הזמן, וגם הסבלנות להאזין יורדת.
במקרה הגרוע יותר, קרובים מטילים ספק בקיומו של הכאב, משום שפעמים רבות כשמדובר בכאב כרוני מקורו הפיזיולוגי לא נמצא.
החולה צריך ללמוד להתמודד עם תכונות אלה של הסביבה, ולמצוא את הדרך לקבל את היחס לו הוא זקוק מחד גיסא, ולקבל את החוסר שלו מאידך גיסא.
לעיתים ניתן לגייס לטיפול גם את הסביבה הקרובה, ולעזור לשני הצדדים למצוא את דרך המלך לתמיכה נפשית ופיזית שהסובל הכרוני כה זקוק לה.
