בתי חולים פסיכיאטריים

תוכן עניינים

בתי חולים פסיכיאטרים הם מרכזים בהם מטפלים בחולים הלוקים בהפרעות נפשיות, בדרך כלל קשות. כאשר אדם חולה, ולא ניתן לטפל בו במסגרת מרפאתית רגילה משום שהוא זקוק להשגחה וטיפול אינטנסיביים ויומיומיים, או כאשר מחלתו של האדם גורמת לו להיות מסוכן לעצמו או לאחרים, מומלץ על אישפוזו במחלקה מתאימה בבית חולים פסיכיאטרי.

חולים מגוונים מגיעים לאשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים:

חולים בדיכאון קליני
הפרעה דו- קוטבית קשה
הפרעות אישיות
הפרעות אכילה
פסיכוזות שונות
סכיזופרניה

עד לסוף המאה ה-18, נחשבו חולי הנפש לאנשים אשר "בחרו בשגעון", והם נכלאו בבתי מחסה בתנאים מחפירים, וסבלו לעיתים קרובות מהתעללות של ממש. רק במהלך המהפכה הצרפתית נהגה הרעיון כי חולי הנפש זקוקים לטיפול אוהב ומסור, ליחס חם, ולתנאים אנושיים, וכך החלו להתפתח בתי החולים הפסיכיאטרים המודרניים.

הטיפול בבתי חולים פסיכיאטרים

בתי החולים מעסיקים מגוון עובדים מתחומים שונים של בריאות הנפש. בדרך כלל מנוהלים בתי החולים על ידי פסיכיאטרים , אשר להם האחריות על האשפוז ועל הטיפול הכולל בחולים. בכל בתי החולים רק פסיכיאטרים מורשים לתת טיפול תרופתי לחולים.

לצד הפסיכיאטרים, נמצאים הפסיכולוגים אשר נפגשים עם המטופלים לטיפול פסיכותרפויתי. בנוסף עובדים בבתי החולים עובדים סוציאלים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ותזונאים שתומכים בחולים הזקוקים לעזרתם בתחומים השונים.
בית החולים מאפשר התערבויות קיצוניות ומיידיות במקרי הצורך, שאינן אפשריות מחוץ למחלקות. כך למשל, משתמשים בחלק מהמחלקות בזריקות הרגעה, טיפול בשוק חשמלי וקשירה של מטופלים, כאשר הם מסכנים את עצמם או אחרים.

מחלקות בבתי חולים פסיכיאטרים

בבתי החולים השונים ברחבי הארץ פועלות מספר מחלקות המתאימות לסוגים שונים של פונים ומטופלים. לא כל המחלקות פועלות בכל בתי החולים, ובכל בית חולים הכללים, שיטות הטיפול ודרכי העבודה שונים ומגוונים. באופן כללי, מחולקים בתי החולים למחלקות הבאות:

מחלקות פתוחות

חולים שאינם זקוקים לטיפול והשגחה צמודים, מאושפזים במחלקות פתוחות המאפשרות להם להסתובב באופן חופשי באיזור בית החולים, על פי הכללים הנהוגים בו.

מחלקות סגורות

במחלקות אלה החולים נמצאים תחת השגחה צמודה 24 שעות ביממה, ולכן אינם רשאים לעזוב את תחום המחלקה.

מחלקות נוער

נערים וילדים המגיעים לאשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים מאושפזים בנפרד מהמבוגרים, במחלקות חצי סגורות (כלומר, החופש לעזוב את תחום המחלקה נקבע עבור כל נער בהתאם לצרכיו).

מחלקה לחולים כרוניים

מחלקה זו  מיועדת לחולים שאינם משתחררים מבית החולים למשך תקופה ארוכה, וכוללת בדרך כלל אגף שיקומי שמטרתו לאפשר יציאה הדרגתית מבית החולים.

מחלקות יום

במקרים בהם יש צורך בטיפול מאסיבי בחולה, אך אין צורך להשגיח עליו, ניתן לאשפזו במחלקת יום, כלומר אישפוז במשך היום, כאשר החולה חוזר לביתו בערב.

אשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים

באופן כללי, קיימות שתי דרכים לאשפז חולה בבית חולים פסיכיאטרי – אשפוז בהסכמה או בכפיה. כאשר פסיכיאטר, פסיכולוג או רופא מטפל חשים שיש צורך לאשפז חולה (עקב התדרדרות במצבו, צורך בטיפול אינטנסיבי או השגחה, חוסר יכולת לתפקד באופן עצמאי או סכנה לעצמי/ לסביבה), הם ממליצים על כך בפני המטופל.
במידה והוא מסכים – נעשית פנייה לבית החולים המתאים והחולה מאושפז.
אם המטופל מסרב להתאשפז, יכול המטפל לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשה לאפשר אשפוז בכפיה. על המטפל להוכיח כי הפרט סובל ממחלת נפש אשר גורמת לו לסכן את עצמו או סביבתו. לחולה (או לאפוטרופוס שלו) יש זכות לערער על החלטת הפסיכיאטר המחוזי בבית משפט.

בתי חולים פסיכיאטרים בישראל

בארץ פועלים כ-15 בתי חולים פסיכיאטרים, חלקם פרטיים ורובם ממשלתיים או שייכים לקופות החולים. בנוסף, קיימות מחלקות פסיכיאטריות בתוך בתי החולים הכלליים הגדולים.