כשגורמים נפשיים כגון מתח מובילים לתסמינים פיזיים, מצב זה נקרא הפרעות סומטופורמיות. הפרעות אלו הן צורה חמורה של כאבים פיזיים אשר עלולים לגרום למצוקה נפשית משמעותית לטווח הארוך. יחד עם זאת, אנשים עם הפרעות אלו משוכנעים שלתסמיניהם קיימת סיבה פיזית.
במילים אחרות, כשתסמינים גופניים נגרמים כתוצאה מגורמים נפשיים, פסיכולוגיים, או רגשיים, הם נקראים סומטופורמיים. לדוגמא, אנשים רבים סובלים מידי פעם מכאבי ראש אשר נגרמים כתוצאה ממתח נפשי. אבל מתח ובעיות נפשיות אחרות עלולים לגרום לתסמינים פיזיים רבים כגון כאבי חזה, עייפות, סחרחורת, כאבי גב ותחושת בחילה.
הפרעות סומאטיות ותסמינים תפקודיים
מערכת היחסים בין הגוף והנפש מורכבת ואינה מובנת לחלוטין. כשאדם סובל מכאבים גופניים, הבעיה הנפשית או הרגשית מתבטאת באופן חלקי, או באופן משמעותי, בתסמינים פיזיים בודדים או מרובים. יחד אם זאת, התסמינים הם אמיתיים ואינם מדומים.
רופאים מעדיפים להשתמש במונח 'תפקודי' כשלא ניתן למצוא סיבה פיסית ידועה לתסמינים פיזיים. תסמין תפקודי פירושו כי תפקוד הגוף פגום, לדוגמא, יתכן שאדם סובל מכאבים גופניים, סחרחורת או שלשול, אך הסיבה אינה ידועה, ועשויה להיות תוצאה של גורמים נפשיים, גורמים פיזיים שעדיין לא התגלו, או שילוב של השניים.
הבנת הפרעות סומטופורמיות
הפרעות אלו הן הקצה הקיצוני של הסולם הסומאטי. במצב זה, התסמינים הפיזיים מתמידים לטווח הארוך, או מחמירים, אך מחלה פיסית אינה מסבירה אותם באופן מלא. הפרעות אלו כוללות הפרעות סומאטיות; היפוכונדריה; הפרעת המרה; הפרעת גוף דיסמורפית; והפרעת כאב.
הפרעות אלו מסווגות כהפרעות נפשיות הגורמות לתסמינים הנחשבים לגורמים נפשיים. אך הן אינן מוסברות באופן מלא כתוצאה מדיכאון, שימוש בסמים או הפרעות נפשיות מוכרות אחרות. האבחון מבוסס על דפוסים קפדניים של תסמינים, אך רופאים מסתמכים כיום יותר על הדרך בה משפיעים התסמינים על חיי המטופל ורווחתו, במהלך קביעת האבחון. בנוסף, הפרעה סומטופורמית עשויה להתרחש בקרב אנשים עם מחלות גופניות כגון דלקת פרקים או סרטן.
אנשים הסובלים מהפרעות סומאטיות בדרך כלל אינם מסכימים לקביעה כי תסמיניהם הם תוצאת גורמים נפשיים. הם משוכנעים שהגורם לתסמינים שלהם הוא בעיה פיזית. התסמינים עליהם הם מדווחים כוללים כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי מחזור חודשי גם מחוץ לזמני הופעת המחזור, עייפות ובעיות מיניות.
התסמינים העיקריים עשויים להשתנות בזמנים שונים. אנשים נוטים להיות מושפעים באופן רגשי מתסמיניהם, ומתארים אותם כ"נוראיים","בלתי נסבלים", ו"חריגים". התסמינים משפיעים על חיי היומיום באופן משמעותי, וההפרעה נמשכת לטווח הארוך למרות שהתסמינים עשויים לדעוך בחומרתם.
הגורם אינו ידוע ועשוי להיות תוצאה של רצון שאינו מודע בקבלת עזרה, תשומת לב או טיפול. ההפרעה מתפתחת בדרך כלל לראשונה בין גילאי 18 עד שלושים, ומשפיעה יותר על נשים מאשר על גברים.
רופאים מתקשים לאבחן הפרעות סומאטופורמיות, היות וקשה לוודא שלא קיימת סיבה פיסית לתסמינים. לכן, אנשים עם הפרעה זו מופנים בדרך כלל למומחים שונים, ועובדים בדיקות וחקירות רבות, אך לא נמצאת מחלה פיסית המסבירה את התסמינים.
היפוכונדריה
זוהי הפרעה שאנשים הסובלים ממנה חוששים כי תסמינים קטנים עלולים להיות תוצאה של מחלה קשה. לדוגמא, כאב ראש קטן, מבחינתם, נגרם כתוצאה מגידול מוחי, או שפריחה קלה, מבחינתם, מעידה על התחלת סרטן העור. גם תחושות גופניות רגילות כגון 'בטן מקרקרת' נחשבות מבחינתם כתסמין של מחלה קשה. אנשים עם הפרעה זו חוששים ממצבים רפואיים רבים ומשקיעים זמן רב במחשבה על תסמיניהם.
הפרעה זו זהה להפרעה סומטופורמית, אך ההבדל הוא שאנשים היפוכונדרים עשויים לסבול מתסמינים קטנים וכאבים שאינם חמורים, למרות שהם מאמינים שהם נגרמים כתוצאה ממחלה קשה. הם אינם מתנחמים מהרגעת הרופא ואינם מאמינים לו, שכן הם חוששים שהוא פשוט לא מצא את המחלה הקשה.
הטיפול להפרעות סומטופורמיות
הטיפול קשה, היות ואנשים עם הפרעות אלו אינם מקבלים את העובדה כי תסמיניהם הם תוצאת גורמים נפשיים או פסיכולוגיים. הם עלולים לכעוס על רופאיהם, שאינם מוצאים את הסיבה לתסמיניהם. קושי נוסף הוא שאנשים עם הפרעות אלו יפתחו מחלות פיסיות בשלב מסוים, כך שכל תסמין חדש מהווה אתגר לרופא, שמבצע אבחון רחוק יותר.
אנשים רבים עם הפרעות סומטופורמיות סובלים גם מבעיות נפשיות אחרות כגון דיכאון, חרדה או שימוש בסמים. טיפול בבעיות אלו עשוי לשפר את המצב. אם המטופל משתכנע כי גורמים נפשיים תורמים לתסמיניו הפיזיים, הוא יכול לקבל טיפול בדיבור, כגון טיפול התנהגותי קוגנטיבי המסייע לו להבין את הגורמים לתסמינים. טיפולים פסיכולוגיים משנים את אמונות השווא בהן מחזיק המטופל ומסייעים לו לזהות את הגורמים האמיתיים ולהתמודד עם בעיות רגשיות.
