בגיל הנעורים, החברה הופכת לאחד המוקדים העיקריים בעיסוקו של הנער. אך קיימים מקרים הפוכים, בהם מתבגרים בוחרים בהימנעות, התרחקות מהמרחב החברתי עד כמה שניתן, ובמיוחד מסיטואציות שבהן הוא אמור להיות בתפקיד בולט, נוכח או נראה על ידי החברה.
לעתים נזהה בכך סוג של ביישנות, או מידה מסוימת של פרטיות. אך במקרים מסוימים התנהגות זו עשויה להצביע על חרדה חברתית. חרדה זו מכילה בתוכה את הפחד עצמו מהסיטואציה החברתית, הצורך שלא לבלוט או להיות נראים במצבים חברתיים, וכן מעידה על בעיה עמוקה יותר.
מעבר לביישנות – השפעת חרדה חברתית על הגוף והנפש – כך, למשל, ההשפעה הפיזית על מתבגר בהתקף חרדה היא עצומה, בעוד שבביישנות עשויה להופיע הסמקה או פשוט הימנעות. חרדה היא בעיה אמיתית עבור המתבגר, ובמקרים רבים דורשת אף סיוע נפשי להתמודדות.
שלושת הממדים של חרדה חברתית
אלו הם ממדים פיזיים, התנהגותיים ואישיים-פסיכולוגיים. כשמתבגר חווה חרדה או התקף חרדה, לרוב הממד הפיזי יהיה משמעותי מאוד ברגע האמת. אך הגורם המפעיל את החרדה עשוי להיוותר מתחת לפני השטח, ללא טיפול, ולהמשיך ולהסעיר מבפנים עד אשר שוב תהיה התקלות ממשית בטריגר בסיטואציה כזו או אחרת.
התסמינים הפיזיים כוללים הזעה, הקאה, בחילות, כאבי ראש או בטן, לחץ דם גבוה, דפיקות לב, תחושת לחץ בחזה, קשיי נשימה, התעלפות וסחרחורת. ככל מקרי החרדה, גם בחרדה חברתית תסמינים אלו עשויים להופיע באופנים שונים ובעוצמות שונות.
הטיפול בחרדה חברתית בבני נוער
הטיפול במקרי חרדה הינו תלוי גישה, אך ניתן לחלק את הקשת הטיפולית בין גישות הדוגלות בפיתוח מיומנויות להתמודדות עם החרדה עצמה, לבין אלו הדוגלות בטיפול נפשי מעמיק אל שורשי החרדה החברתית והסיבות להיווצרותה.
בגישה הראשונה, המטופל יעבור אופני טיפול התנהגותיים או קבוצתיים, המציבים דגש על הביטחון העצמי, פיתוח כלים להתמודדות, והבנת הפחדים והחרדות. בגישה השנייה, מעמיקים אל תוך נפש המטופל, אל הסיבות להיווצרות החרדה, המניעים הפסיכולוגיים האישיים לכל מטופל, ופיתוח יכולת התמודדות עם המצב עם מצבו המורכב.
במצבים של חרדה חמורה, יש צורך לפנות לאיש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש, הבקיא בטיפול בבני נוער , כולל טיפול בבעיות רגשיות מהם סובלים מתבגרים.
