המגמה כיום בתחום בריאות הנפש היא גישה כוללנית, המתייחס לצדדים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של כל הפרעה נפשית ומשלבת טיפולים ממגוון סוגים ושיטות, לפי צרכי המטופל.
בהתאם לגישה זו, פועלות בארץ מספר מרפאות חרדה למבוגרים ומרפאות נפרדות לילדים ולמתבגרים. הפעילות המרכזית במרפאות היא כמובן עריכת טיפולים פרטניים וקבוצתיים בשיטות מגוונות, אך תחומי פעילות נוספים הם מחקר אודות טיפול בחרדה וייעוץ לאנשי מקצוע ולגורמים קהילתיים שונים העוסקים בטיפול בנושא.
צוות המרפאות מונה פסיכיאטרים, פסיכולוגים קלינים, עובדים סוציאלים קלינים, מרפאים בעיסוק, אחיות ועוד.
סוגי טיפולים במרפאות חרדה
במרפאות חרדה ניתן למצוא טיפולים מסוגים שונים.
האבחון הראשוני נעשה על ידי צוות המורכב מאנשי מקצוע מתחומים שונים, לרוב רופא, פסיכולוג ועובד סוציאלי, שפוגשים את המטופל לפגישת היכרות ("אינטייק"). לאחר מכן הוא יופנה לאחד מהמטפלים במרפאה, אך לכל אורך הדרך הצוות המטפל מתייעץ זה עם זה ולעתים מטופל מועבר למטפל אחר, באם הוא מתאים יותר לצרכיו.
טיפול תרופתי – ניתן על ידי פסיכיאטר. יש בשוק מגוון רחב של תרופות נוגדות חרדה, המשתנות במשך השפעתן, בזמן שלוקח לתרופה להתחיל להשפיע, בעוצמתן ובתופעות הלוואי שלהן. הפסיכיאטר לא מסתפק באבחון ומרשם התרופות, אלא ממשיך לעקוב אחר התקדמות המטופל, ואם יש צורך משנה את סוג התרופה או את מינונה.
טיפול פסיכודינמי – טיפול פסיכולוגי המתמקד בקונפליקטים לא מודעים, בדפוסי התנהגות חוזרים וביחסים בינאישיים כפי שהם באים לידי ביטוי בתוך הטיפול. הטיפול נערך באמצעות דיבור ובמהלכו המטפל מנסה לכוון את המטופל להגיע אל מקור החרדה ואל מהותה ולהתמודד עמם.
טיפול קוגנטיבי – התנהגותי- טיפול קצר טווח המתמקד בשיטות לשיפור החרדה בהווה. החלק הקוגנטיבי של הטיפול עוסק בשינוי דרך החשיבה המעוררת את החרדה, מקבעת ומכלילה אותה. החלק ההתנהגותי מאפשר לתרגל טכניקות שונות להפחתת חרדה, למשל חשיפה הדרגתית למקור החרדה או טכניקות להרפיה גופנית. אחת השיטות היא ביופידבק- שיטה שבה המטופל לומד להכיר מדדים שונים בגופו הפועלים בעוצמה בזמן חרדה, כמו קצב לב או הזעה, ולומד לשלוט בתגובות הגופניות במצב של חרדה.
טיפול קבוצתי – טיפול קבוצתי נעשה לרוב סביב נושא של בעיות דומות- למשל פוביות, או הפרעה כפייתית- טורדנית- ובהנחיית איש מקצוע טיפולי. הכוח הרב שיש לקבוצה מעודד אנשים עם בעיות דומות לשתף במצוקות שלהם ולזכות למסגרת חברתית תומכת. בקבוצות ישנה לרוב רמה גבוהה של חשיפה ופתיחות המביאה לכך שאנשים עוברים תהליכים משמעותיים, לומדים זה מזה ונעזרים זה בזה.
מי יכול לפנות למרפאת חרדה?
כל אדם שחש פחד או חרדה, לגבי דבר ספציפי או באופן כללי, יכול לפנות לפגישת התייעצות באחת המרפאות. הפרעות חרדה הן בין ההפרעות השכיחות ביותר, ולפי הערכות כ-15% מהאוכלוסיה תסבול בשלב מסויים מהפרעת חרדה אחת לפחות. לעתים ההפרעות הן קלות ואינן פוגעות בתפקוד היומיומי, אך לרוב ההפרעות גורמות סבל רב ופוגעות במידה זו או אחרת בתפקוד בעבודה, בבית ובכלל. לרוב מדובר בסבל מיותר כיוון שקיים טיפול יעיל.
בין ההפרעות המטופלות במרפאות:
הפרעת פאניקה – התקפי פאניקה הכוללים תסמינים גופניים וגורמים לחרדה מפני ההתקף הבא.
הפרעת חרדה כללית – תחושות של חרדה עמומה וכללית, המביאה ללחץ גבוה, סימפטומים גופניים, קשיי שינה, עוררות גבוהה וכו'.
פוביות – פחד מאובייקטים או ממצבים מסוימים, למשל פחד גבהים, אגרופוביה (פחד ממקומות פתוחים), פחד מחיות מסוימות, פחד מדם וכו'.
הפרעה טורדנית- כפייתית (OCD) – טקסים כפייתיים כמו רחצה או ניקיון חוזרים הם לרוב ביטוי לחרדה ממחשבות שלא מרפות.
חרדות בבני נוער. מצבים רגשיים, מלחיצים, טראומטיים או חברתיים עשויים להוביל בני נוער לפחדים, סיוטים וחרדות שונות.
הפרעת דחק פוסט טראומטית – חרדת מבחנים ועוד חרדות רבות נוספות.
