נרקולפסיה

תוכן עניינים

נרקולפסיה היא מחלת שינה, הגורמת לאנשים להירדם באופן פתאומי, ולישון באמצע היום. נשמע נחמד? האמת היא שלא ממש.

פרצי השינה הפתאומיים עשויים להתרחש בכל רגע בלתי צפוי, ללא החלטה מודעת, ללא קשר לעייפות. לכן הם בהכרח פוגעים ביכולתו של האדם לתפקד, ואפילו יכולים לסכן את חייו (אפשר להירדם באמצע נהיגה, ואפילו באמצע הליכה סתמית ברחוב).

שכיחות

נרקולפסיה אינה מחלה שכיחה, אם כי נראה שקיים אבחון חסר. כיום מדובר על חולה אחד מכל אלפיים אנשים. דווקא בארץ המחלה נדירה יותר, משום שאינה מתגלה לעיתים קרובות אצל יהודים. ביפן המחלה נפוצה באופן יחסי. המחלה נחשבת לתורשתית.

סימפטומים

לנרקולפסיה ארבעה סימפטומים עיקריים, אך לא כל החולים מתאפיינים בכולם:

· התקפי שינה: החולה נרדם באופן הדרגתי או פתאומי, מספר פעמים ביום, למשך מספר דקות.

· חולשת שרירים: בזמן ערות, החולה מרגיש התקפים של חולשה בשרירים ועשוי להתמוטט. חולשת השרירים היא תופעה טבעית בזמן שנת חלום (REM ).

· שיתוק שינה: לפני ההרדמות, או לאחר ההתעוררות, החולים אינם מסוגלים לזוז. גם תופעה זו עשויה להתרחש לפעמים אצל אנשים בריאים.

· הלוצינציות: חוויות חושיות, שהחולה מתקשה להבחין האם הן חלום או מציאות. ההזיות הללו מתעוררות לפני ההרדמות או לאחר היקיצה, והן נפוצות בעת שיתוק שינה.

למעשה, נראה כי הסימפטומים של נרקולפסיה הם ביטוי של חדירה של מצב שנת חלום (זמן השינה שבו אנחנו חולמים, הנקרא גם REM) לזמנים של ערות.

לכן בחלק מהמקרים אפשר לצפות גם בחולים המבצעים פעולות מוזרות, כמו שיכול להתקיים בחלומות.

ההתנהגויות הללו הן אוטומטיות, והחולים אינם זוכרים אותם- אפילו בפרק זמן של מספר דקות.

ניתן להבין מתיאור הסימפטומים למה המחלה פוגעת באיכות החיים- קשה לעשות תוכניות ולהוציא לפועל פעילויות, כאשר מרגישים ישנוניים או שנרדמים מספר רב של פעמים ביום.

החולים בדרך כלל אינם יכולים לנהוג, ואינם יכולים לעסוק בפעילויות הדורשות רמות גבוהות של קשב ושל עירנות.

גורמים לנרקולפסיה

ההסברים לנרקולפסיה קשורים למנגנונים מוחיים של ערות ושינה. למרות שאין הסבר חד משמעי לתופעה, ידוע על מספר מוקדים אשר קשורים אליה:

· מערכת החלום: במח מספר מוקדים האחראים על פיקוח שלבי השינה, ביניהם גזע המח (באיזור הנקרא PONS), ההיפותלמוס והתלמוס. חוסר איזון כלשהו באיזורים אלה מקושר לנרקולפסיה.

· פעילות יתר של תאי עצב המפרישים אציטיל-כולין בגזע המח. האציטיל כולין מדכא אצל אנשים בריאים את פעילות השרירים בזמן חלום.

· חוסר בחומר אורקסין בהיפותלמוס הצדדי. האורקסין אצל אנשים בריאים אחראי על הערנות.

אבחון נרקולפסיה

נרקולפסיה היא מחלה קשה לאבחון, גם בגלל היותה נדירה, וגם מפני שהסימפטומים שלה עשויים להיות מאפיינים של מחלות אחרות. לכן יש ככל הנראה מקרים רבים של אבחון שגוי.

ישנוניות והירדמויות קצרות עשויות להתפרש כשעמום, בטלנות, דיכאון או הפרעת קשב וריכוז.

נפילות הנגרמות מהרדמות פתאומית או משיתוק שרירים עשויות להתפרש כאפילפסיה. ההלוצינציות וההתנהגויות המוזרות "מתוך חלום" יכולות להתפרש בטעות כמחלה פסיכוטית.

האבחון נעשה באמצעות איסוף מידע ורקע רפואי מהמטופל, וכן בדיקות הרדמות במעבדות שינה.

טיפול בנרקולפסיה

כיום לא קיים טיפול למחלה, אם כי קיימים ניסיונות לפתח תרופה אשר תחליף את האורקסין במח.

הטיפול נעשה באמצעות תרופות מעוררות כמו ריטלין או תרופות דמויות אמפטמינים. התרופה היעילה ביותר היום נקראת מודאפיניל, אך היא גם יקרה מאוד.

כדי להימנע מהשיתוקים, משתמשים בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI משום שהן מדכאות שנת חלום. בנוסף, חשוב לחולים בנרקולפסיה להקפיד על שעות שינה מספקות ורצופות בלילה.