סכיזופרניה קטטונית היא אחת מבין חמשת סוגי הסכיזופרניה, הפרעה שהיא מהקשות בהפרעות הנפשיות ומאופיינת בטווח נרחב של תסמינים שביסודם קיימת התפרקות של האישיות.
התסמינים הבולטים בסכיזופרניה קטטונית הם תסמינים מוטוריים שיכולים להיות תסמיני ריגוש או תסמיני קהות רגשית.
חולי סכיזופרניה קטטונית עלולים לעבור ממצבים של קהות חושים למצב עירני ביותר ואף להפוך לאלימים.
לעיתים קשה להבחין בינם לבין מטופלים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. בשל שינויי מצב רוח קיצוניים אלה, חולים אלה מסוכנים הן לסביבה והן לעצמם, שכן הם עשויים אף לנסות להתאבד באותם מצבי ריגוש.
חוסר התגובה המאפיינת חולי סכיזופרניה קטטונית נועדה לצורך סינון של גירויים. כל אדם ניחן ביכולת מסוימת לעבד גירויים, יש כאלו המסוגלים להתמודד עם גירויים רבים המציפים אותם ואילו אחרים אינם מסוגלים.
ניתן אולי להתייחס לצורך השוואה לרגישות למוסיקה – חלק מהאנשים מאד רגישים לצלילים מוזיקליים וחשים בעת שמיעת קטע מוזיקלי תחושות מגוונות שיכולות לנוע בין אופוריה לפחד או כאב.
אנשים אחרים אינם תגובתיים באותה מידה למוזיקה, ואינם חשים את העוצמות התחושתיות שאנשים רגישים חשים.
סכיזופרניה קטטונית היא נדירה כיום הרבה יותר בהשוואה לעבר וזאת מכיוון שהטיפולים בה השתפרו. הסברה גורסת כי סביר יותר שאנשים הסובלים מסוגי מחלות נפש אחרות יסבלו גם מסכיזופרניה קטטונית לעומת סוגים אחרים של סכיזופרניה.
תסמינים של סכיזופרניה קטטונית
· חוסר תנועה פיסית – חוסר יכולת לזוז או לדבר, בהייה או החזקת גוף בתנוחה קבועה.
· חוסר גמישות – אם לדוגמא מזיזים חלק מהגוף של הסכיזופרן לכיוון אחר, חלק זה נותר באותו מקום למשך שעות.
· תנועתיות מוגברת – החולה זז באופן תזזיתי ללא מטרה. הסכיזופרן עלול לזוז באנרגטיות, להסתובב במעגלים, להשמיע קולות חזקים.
· חוסר שיתוף פעולה – התנגדות של החולה לניסיון להזיז אותו.
· חיקוי של מילים או של תנועות שנאמרים או נעשים על ידי אנשים אחרים.
מלבד תסמינים אלה שהם אופייניים לחולי סכיזופרניה קטטונית, לחולים עלולים גם להיות תסמינים נוספים האופייניים לחולים בסכיזופרניה (לאו דווקא סכיזופרניה קטטונית) כגון:
· דלוזיות– אמונות כזב בנוגע לרדיפה, או השתלטות חיצונית עוינת.
· הזיות – שמיעת קולות למשל והזיות נוספות שהן הזיות חושיות.
· חוסר ארגון מחשבתי – קפיצות מנושא לנושא ללא סיבה לוגית וקושי להבין מה הדובר אומר.
· חוסר מוטיבציה – נטייה לזנוח פעילויות יומיומיות כמו שטיפת כלים או כביסה.
· חוסר יכולת להביע באופן נאות את הרגשות
· הסתגרות חברתית.
טיפול
תרופה שנמצאת בשימוש תדיר בטיפול בסכיזופרניה קטטונית היא תרופות מסוג בנזודיאזפינים שמשמשים כתרופות הרגעה.
התרופות פועלות במהירות גבוהה והן ניתנות דרך הווריד שהיא לעיתים הדרך היחידה לטפל בחולים במצב קטטוני. הסיכון בתרופות אלה הוא בפיתוח של תלות עם שימוש למשך זמן ממושך.
ברביטורטים – מדכאים את פעילות מערכת העצבים המרכזית. תרופות אלה לא ניתנות באופן תכוף בטיפול בסכיזופרניה קטטונית ועלולים לאורך זמן ליצור תלות של המשתמש בהן.
תרופות אנטי-פסיכוטיות – מכיוון שהן עלולות להחמיר את התסמינים של סכיזופרניה קטטונית, לא משתמשים בתרופות אלה לטיפול בסכיזופרניה קטטונית באופן רגיל.
טיפול באמצעות הלם חשמלי – לעיתים מטפלים בחולים בסכיזופרניה קטטונית באמצעות הלם חשמלי כאשר הם לא מגיבים לתרופות או לטיפולים אחרים. לרוב הטיפול הזה ניתן לסובלים מדיכאון חריף שכן הטיפול יוצר שחרור נוירוכימי מסיבי במוח עקב העוויתות או הפרכוסים שנוצרים באמצעותו. תופעות הלוואי יכולות לכלול איבוד זכרון לטווח קצר.
לחולים בסכיזופרניה קטטונית הטיפול המרכזי הוא תרופתי במיוחד אם הדרגה היא חמורה, אולם במקרים רבים שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי נמצא גם הוא יעיל.
חשוב גם כן להקנות למטופל כישורים חברתיים וכישורים לצורך התמודדות בעולם המקצועי, כמו למשל שמירה על היגיינה, הכנה של ארוחות מזינות ויצירת תקשורת טובה יותר.
ראו גם:
