פעמים רבות אנחנו קוראים בעיתון או שומעים בחדשות על אדם מפורסם זה או אחר שהלך לעולמו לאחר "מאבק במחלה קשה". כולנו מנחשים בקלות מהי אותה "מחלה קשה", ובכל זאת משתדלים להימנע ממגע עם המילה הנוראית הזו- סרטן.
אכן, הסרטן הוא המגיפה של המאה הנוכחית. היותו של הסרטן מחלה כל כך קשה, אשר הטיפולים בה גוררים כאב וסבל, ושסכנת מוות ברורה מרחפת מעל החולים, כל אלה גורמים לה להיות בעלת השפעה עצומה מבחינה פסיכולוגית גם על הבריאים, גם על קרובי המשפחה של החולים, וכמובן גם על החולים עצמם. בכל טיפול רגשי בחולי סרטן, חשוב להכיר את ההתמודדויות הנפשיות האופייניות לחולים אלה, ולהתייחס לכל אחד מהם, בהתאם לתוכן שמביא כל מטופל.
התמודדויות נפשיות של חולי סרטן
ההתמודדות הנפשית של החולים באה בהתאם לשלב ההתמודדות הפיזיולוגית בו הם נמצאים.
גילוי המחלה:
לעיתים קרובות, גילוי המחלה נעשה לאחר שהאדם לא מרגיש טוב ועובר סדרות של בדיקות "לשלילת סרטן". למעשה, לא אחת, ההודעה הרשמית על המחלה היא רק חותמת על משהו שהחולה כבר ידע למעשה.
לא פשוט להתמודד עם החשש, עם ההמתנה להודעה כל כך קשה, ועם הידיעה שלפחות בינתיים אין מה לעשות חוץ מלהמתין. אנשים נעים בין תקווה ליאוש.
לכך יש להוסיף שלעיתים גם יש רצון לגלות "משהו", כדי לדעת שאפשר לטפל בסבל. הדיסוננס בין הרצון שתתגלה מחלה לבין החשש מפני גילוי מחלת הסרטן הוא התמודדות בפני עצמה.
חשיפת המחלה:
כאשר אדם מגלה שהוא חולה בסרטן, עולה השאלה את מי לשתף. בהיותה מחלה כה משמעותית ומשפיעה על תקופה של מספר חודשים לפחות, קשה לשמור אותה בסוד.
מצד שני, לא תמיד החולה מעוניין לשתף ולדבר על כך עם כולם. מחלת הסרטן מחייבת מידה מסוימת של היחשפות, מעוררת שאלות של דאגה כלפי אחרים (אולי לא לספר? למה שסתם ידאג?) וכו'.
יש לציין כאן את מקומה של הסביבה הקרובה הן בהקלה והן ביצירה של קשיים רגשיים- גם קרוביו של החולה מתמודדים עם היותו חולה. יכולתם לתמוך ולהוות משענת הינה יקרה מפז.
טיפולים:
כאמור, הטיפולים בסרטן הם טיפולים כוללים, ארוכים ובעלי שורה ארוכה של תופעות לוואי מכאיבות במובן הפיזי והנפשי.
פעמים רבות, הטיפול במחלה מחייב את החולה לוותר, לפחות באופן זמני, על החיים שהוא מכיר. במקום ללכת לעבודה- הוא הולך לבית החולים. במקום להיות עם משפחתו הוא מאושפז. במקום להיות פרודוקטיבי ועצמאי הוא הופך להיות תלותי וזקוק לעזרתם של אחרים, וכן הלאה.
שינויים אלה עשויים לעורר אצל החולים תהליך אבל של ממש- אבל על התוכניות שלא יתממשו (לפחות בינתיים, או בכלל), אבל על הזמן האבוד, אבל על השלכות אחרות של התהליך הטיפולי.
גם תופעות הלוואי עשויות להוביל לקושי רגשי. בעיקר נשים מדווחות שאחד מציוני הדרך המשמעותיים עבורן היה אובדן השערות לאחר הטיפולים הכימותרפיים.
השינוי החיצוני המשמעותי הזה עשוי להוות קושי לא פחות גדול מאשר הכאבים שגורמת המחלה עצמה.
תוצאות:
במקרה הטוב, כאשר החולה מחלים, מתעוררות שתי התמודדויות חדשות. ראשית, עם החזרה לחיים נורמאליים, ויתור על תפקיד החולה, בחירה מחודשת של מסלול החיים וכד'.
שנית, התמודדות עם פחד לא מוכר מפני חזרתה של המחלה, כעת כאשר האדם יודע את משמעותה.
במקרה הרע, האדם נאלץ להתמודד עם הידיעה המרה שהוא אינו עומד להחלים ממחלתו. גסיסה מסרטן עשויה להיות ממושכת ולעמת את האדם עם תקופה קשה של מאבק שאין הוא יודע מה יהיה סופו, כאשר מלאך המוות מרחף באוויר כל העת. ניתן להקל על ההתמודדות עם מחלת הסרטן במצבים כאלו גם בהוספיס.
ראו גם: