בעיני החוק, המושג "ליקויי למידה" הינו מושג רחב הכולל בתוכו טווח של קשיים והפרעות תפקודיות. חלק מהמאובחנים כסובלים מלקות למידה, מדווחים על קשיים ספציפיים כגון דיסגרפיה (קושי גרפי) או דיסקלקוליה (קושי בחשבון). במקרים אחרים ליקויי הלמידה רחב יותר, כמו במקרים מסויימים של דיסלקציה. ליקויי למידה נוספים כוללים הפרעות קשב וריכוז (ADHD), הפרעות התפתחותיות ואפילו רמות קלות של פיגור.
בבואנו לבחון זכויות להן זכאים הסובלים מלקויות למידה שונות, עלינו לקחת בחשבון שני מדדים חשובים. ראשית, יש לבחון את סוג לקות הלמידה. לא ניתן להשוות את הזכויות המגיעות לסובלים מלקות למידה ספציפית לאלה הסובלים מלקויות למידה נרחבות. שנית אין דינה של דיסלקציה קלה כדינה של לקות למידה נרחבת וקשה הפוגעת בקצב התפתחותו של ילד, ויש משקל בעיני החוק לעוצמתה וחומרתה של לקות הלמידה.
להלן המוסדות העיקריים אליהם מתייחס החוק בהקשר של מתן זכויות ללקויי למידה:
קופות חולים
התמודדות עם לקות למידה מתחילה בביצועו של אבחון. לאחר שילד אובחן כסובל מלקות זו או אחרת, מוצעים לו מגוון של טיפולים כגון ריפוי בעיסוק, טיפול פסיכולוגי לחיזוק הבטחון העצמי וטיפול תרופתי (כגון שימוש בריטלין לסובלים מהפרעות קשב וריכוז). תמיכת קופות החולים בעלויות האבחון והטיפול אינה כלולה בחוק הבריאות הממלכתי, והינה חלק מהביטוחים המשלימים בלבד. קופות החולים השונות ממנות באופן חלקי אבחונים וטיפולים, ורובן גובות סכומים שונים כהשתתפות עצמית, ומגבילות את מספר האבחונים ומספר הטיפולים להם זכאי כל מבוטח.
מס הכנסה
כאשר לקויות הלמידה קשות יחסית, ומחייבות שיבוצו של הילד בבית ספר לחינוך מיוחד או בכיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל, זכאים הורי הילד להקלות במס הכנסה. ההקלה מתבטאת בשתי נקודות זיכויי המנוכות ממשכורותיהם של ההורים. ההקלה ניתנת להורים עד שהילד בעל לקות הלמידה מגיע לגיל 18, אך היא אינה אוטומטית ויש לחדשה בכל שנת מס.
ביטוח לאומי
במקרים קיצוניים, לקויות למידה עשויות להחשב כנכות. זאת כאשר הלקות מעכבת באופן משמעותי את התפתחות הילדים, אינה מאפשרת להם ללמוד בבית ספר רגיל, או כאשר הלקות מונעת מאדם מבוגר יותר לעבוד כצפוי. במקרים אלה, בפנייה למוסד לביטוח לאומי, ולאחר עמידה בתנאים רפואיים קפדניים, ניתן לקבל אחוזי נכות וקצבת נכות.
בתי ספר (משרד החינוך)
תלמידי בית ספר המאובחנים כסובלים מלקויות למידה זכאים להקלות שונות על פי סוג וחומרת הליקוי. את האבחונים יש לחדש אחת לכמה שנים (על מנת להתאים את סוג ההקלות), אך אבחון שנעשה לאחר כיתה ז' תקף עד גיל 25. ההקלות השונות כוללות תוספת זמן במבחנים, הקראה, התעלמות משגיאות כתיב, הקלטת שיעורים, שכתוב מבחנים ואפילו החלפת הבחינה במתמטיקה בבחינה אחרת.
מוסדות להשכלה גבוהה
בתחילת שנת 2009 נכנס לתוקפו חוק המעגן את זכויותיהם של לקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה (כגון אוניברסיטאות, מכינות, מוסדות ממשלתיים, ומוסדות טכניים מקצועיים). על מנת להנות מהזכויות שמקנה החוק, חייב המבקש לעבור אבחון המוכר על ידי המוסד אליו הוא מבקש להתקבל. הזכויות המוענקות לאלה שנמצאו זכאים להן באבחון כוללות הקלות בדרישות הקבלה למוסד (כגון, הקלות בבחינה הפסיכומטרית הניתנות על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה), וכן הקלות בלימודים עצמם – התאמות שונות במבנה הלימודים, ובעיקר בדרך ההיבחנות.
לשכת גיוס
בדומה למוסדות להשכלה גבוהה, גם בלשכת גיוס (בה נערכים מבחנים ומבדקים שהינם משמעותיים ביותר לשיבוצו של חייל) קיימת מדיניות לפיה מועמד לשירות המציג אבחון המעיד עליו כלקוי למידה מקבל התאמות והקלות בביצוע המבחנים. במקרים מסויימים מהווה לקות הלמידה עילה להורדת הפרופיל הרפואי.
