המונח שקרן כפייתי הוצג בספרות הרפואית כבר לפני למעלה ממאה שנה, ואולם הוא נותר עד היום כמונח שרק מעט ידוע עליו.
כל אדם משקרים לעיתים. רבים מהאנשים משקרים, במודע או שלא במודע על מנת לקדם את עצמם או לצאת ממצבים לא נעימים. יש אפילו שקרים שהחברה מגלה כלפיהם סלחנות רבה והם השקרים הלבנים שמטרתם היא לא לפגוע באדם אחר.
לעומת זאת, שקרנים כפייתיים מספרים שקרים שהם כל כך חריגים עד שהם מקבלים קטגוריה נפרדת בסיווג השקרים והיא נקראת פסאודו פנטסטיקה. מדובר בסילוף מידע שהוא חסר פרופורציות לכל מדד הגיוני, שנמשך בקרב אנשים מסוימים במהלך מספר שנים ולעיתים אף למשך כל חייהם וזאת בהיעדר חוסר שפיות .
תועלת חומרית או יתרון חברתי אינם המניעים לשקרים המסופרים אלא השקר הוא המרכז של ההפרעה.
על מנת לאבחן אדם כשקרן כפייתי נדרשים הקריטריונים הבאים
1. הסיפורים שהוא מספר אינם בלתי אפשריים ולרוב יש בהם מימד מסוים של אמת. אין בהם ביטוי של הזיה או של פסיכוזה.
2. הנטייה לשקר או לסלף היא תכונה מולדת אשר איננה נובעת מהמצב הנתון או מלחץ חברתי.
3. הסיפורים נוטים להציג את השקרן הכפייתי באור חיובי. למשל, השקרן הכפייתי עשוי להציג סיפור שבו הוא מייחס לעצמו תכונות כמו אומץ או חוכמה.
סיבה חשובה לכך שיש להתמקד במחקר רב יותר בתחום של שקרנים כפייתיים היא ההשלכות של התופעה בהקשר החוקי או המשפטי (למשל, האם עדות של שקרנים כפייתיים היא קבילה בבתי משפט או לא).
שכיחות ההפרעה
שכיחות ההפרעה בקרב האוכלוסייה הכללית אינה ידועה. מחקר שבחן כאלף עבריינים חוזרים מצא ששיעור השקרנים הכפייתיים מביניהם הוא 1%.
מחקר אחר מצא שהגיל בו ההפרעה פורצת הוא 16 והגיל בו ההפרעה נחשפת הוא 22 בממוצע. שיעור השקרנים הכפייתיים זהה בקרב נשים ובקרב גברים ורמת האינטיליגנציה של שקרנים כפייתיים נוטה להיות ממוצעת או קצת פחות מממוצעת עם יכולות מילוליות טובות באופן יחסי.
שקרנות כפייתית כהפרעה שנויה במחלוקת
הדיון לגבי היכולת של שקרנים פתלוגיים להכיר בשקרים שהם מספרים כלא נכונים הוא דיון שנמשך עשרות שנים. החלק הבסיסי בדיון זה הוא הבלבול בנוגע ליכולתם של השקרנים הכפייתיים לחשוב באופן לוגי. ישנן שתי נקודות מבט מנוגדות בהקשר זה:
נקודת מבט אחת רואה בשקרנים כפייתיים כחסרי יכולת לחשוב באופן רציונלי. מחקרים העלו ששקרנים כפייתיים מאמינים בשקרים שלהם עד לדרגה שהאמונה היא הזייתית.
העובדה שהשקרים הם חסרי תכלית, והם יכולים להביא לנקיטת אישומים כנגד השקרנים הכפייתיים, כמו גם העובדה שהם חוזרים ונשנים למרות ההשלכות השליליות שלהם, יש בהם כדי להטיל ספק ביכולתם של השקרנים הכפייתיים לשלוט בהתנהגות שלהם.
מצד שני, ניסיונות לקרוא תיגר ולפקפק בשקרים של השקרנים הכפייתיים יכולה להוביל שקרנים כפייתיים להודות באופן חלקי בשקרים שלהם, מה שמלמד על יכולת לחשוב באופן לוגי. שקר שכזה הוא שקר פנטזיונרי המסופר לצורך הפקת הנאה של המספר ומאפשר לו להתמודד בצורה טובה יותר עם אירועי חיים מלחיצים או להתמודד בצורה טובה יותר עם אירועים טראומתיים שהוא חווה.
ממצא נוסף שתומך בכך שלשקרנים כפייתיים יש יכולת לחשיבה לוגית הוא שיש להם יכולת שיפוט תקינה בתחומים אחרים והעובדה שיש קשר בין שקרנים כפייתיים לבין סוגים אחרים של התנהגויות קרימינליות (זיופים למשל).
טיפול בהפרעה
פסיכותרפיה היא אחת השיטות היחידות לטיפול בשקרנים כפייתיים. טרם נערכו מחקרים בנוגע לשימוש בתרופות לצורך טיפול בשקרנים כפייתיים.
