אלכוהוליזם הוא צורך פיזי חריג לצרוך אלכוהול מעבר ליכולת השליטה בו, ללא קשר לכללי שכל ישר. אגודת האלכוהוליסטים האנונימיים בבריטניה מסבירה שאינה מחזיקה בהגדרה ייחודית לאלכוהוליזם, שכן תכונה זו ניתנת לתיאור ככפייה פיזית, בשילוב עם אובססיה נפשית. מלבד הכמיהה העצומה לאלכוהול, האלכוהול עצמו מניב בדרך כלל תשוקה לצריכת כמויות בלתי נדלות. אלכוהוליסט, למרות הצהרותיו, אינו יודע כיצד להפסיק לשתות.
תסמיני אלכוהוליזם
תסמיני אלכוהוליזם וסימני שימוש באלכוהול זהים ביותר, ולעיתים קרובות מדובר בשאלת המידה או העוצמה. אדם המכור לאלכוהול הוא האחרון שמודע לכך שהוא סובל מבעיה רצינית, ונמצא בהכחשה לגבי התנהגותו החריגה. תסמיני וסימני אלכוהוליזם כוללים:
- שתייה לבד.
- שתייה בחשאי.
- חוסר יכולת להגביל את כמות האלכוהול הנצרכת.
- התעלפות, חוסר יכולת לזכור פרקי זמן.
- טקסי שתייה כגון צריכת משקאות לפני, במהלך, או אחרי ארוחות, או לאחר העבודה, ותחושת טרדה כשמפריעים לטקסים אלו או מגיבים עליהם.
- נטישת תחביבים ופעילויות שגרמו להנאה בעבר ואיבוד העניין בהם.
- תחושת דחף לשתות.
- עצבנות לגבי גישת השתייה. תחושה זו הופכת להיות אינטנסיבית יותר אם האלכוהול אינו זמין, או אם נראה שיש סיכוי שלא יהיה זמין.
- שתיית אלכוהול במקומות שאינם סבירים.
- גמיעת משקאות מתוך מטרה להשתכר, ואז השגת תחושה טובה.
- בעיות במערכות יחסים, המופעלות על ידי שתייה.
- בעיות עם החוק הנגרמות על ידי שתייה.
- בעיות בעבודה הנגרמות על ידי שתייה.
- בעיות כלכליות כתוצאה מהשתייה המופרזת.
- צורך בכמויות גדולות יותר של אלכוהול להשגת תחושת השפעתו.
- בחילה, הזעה או אפילו רעד בהעדר שתייה.
הבעיות הקשורות לתלות באלכוהול הן נרחבות ומשפיעות על האדם מבחינה פיזית, פסיכולוגית וחברתית. אלכוהוליסט הוא אדם הכפייתי לגבי שתייה, ומעדיף אותה על כל הפעילויות האחרות.
הגורם לאלכוהוליזם
זהו תהליך הדרגתי שיכול להימשך מספר חודשים או שנים לפני שיהפוך לבעיית התמכרות. בסופו של דבר, ובטווח הארוך, צריכה קבועה של אלכוהול משבשת את האיזון הכימי במוח והחלק השולט באימפולסיביות נפגע, כשבמקביל מערכת העצבים נפגעת.
רמות הדופמין במוח גדלות עם צריכת אלכוהול, ועלולות להפוך את חוויית השתייה למספקת יותר. בטווח הבינוני או הארוך שתייה מוגזמת עלולה לשנות באופן משמעותי את רמות החומרים הכימיים במוח, מה שגורם לגוף להשתוקק לאלכוהול על מנת להרגיש טוב ולהימנע מתחושות שליליות.
גורמי הסיכון הקשורים לאלכוהוליזם
גנים. מדענים סבורים שקיימים גורמים פרטניים גנטיים העלולים לגרום לאנשים מסוימים להתמכר יותר לאלכוהול, כמו גם לחומרים אחרים. אנשים עם היסטוריית התמכרות משפחתית נמצאים בסיכון גבוה יותר של פי שש להפוך לאלכוהוליסט, בהשוואה לאנשים ללא קרובי משפחה אלכוהוליסטים. חוקרים מאוניברסיטת דה גראנאדה בספרד גילו כי חוסר אנדורפין הוא תורשתי, וכך נוצרת נטייה גנטית להתמכרות לאלכוהול.
הגיל בו נצרך המשקה האלכוהולי הראשון – מחקר מצא שאנשים שהתחילו לשתות אלכוהול טרם גיל 15, נמצאו בסיכוי סביר יותר לסבול מבעיית אלכוהול בגילאים מאוחרים יותר בחיים.
גישה קלה – מומחים סבורים שקיים מתאים בין גישה קלה לאלכוהול, כגון מחירים זולים או הימצאותו בבית, לבין אלכוהוליזם.
מתח – מספר הורמוני לחץ קשורים לאלכוהוליזם. ברמות מתח וחרדה גבוהות אנשים עשויים לצרוך אלכוהול על מנת לשנות את תחושות הלחץ והפחד.
שתייה חברתית – אנשים עם חברים ששותים אלכוהול באופן קבוע נוטים לשתות יתר על המידה ובסופו של דבר סובלים מבעיית אלכוהול.
הערכה עצמית נמוכה – מומחים סבורים כי אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה, שיש להם אלכוהול זמין, נוטים יותר להתמכר.
דיכאון – אנשים הסובלים מדיכאון עשויים במכוון או שלא במכוון להשתמש באלכוהול כאמצעי לטיפול עצמי.
תקשורת ופרסומות – כשאלכוהול מוצג כפעילות זוהרת ומגניבה, הסיקור התקשורתי עשוי להעביר מסר לפיו שתייה מופרזת היא התנהגות מקובלת.
תהליכים גופניים – מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מצא שאנשים הזקוקים ליותר אלכוהול כדי לחוות את השפעתו, נמצאים בסיכון גבוה יותר להפוך לאלכוהוליסטים.
קראו עוד:
התמכרות למסכים – איך נזהה אותה? וכיצד מתמודדים עם ההתמכרות למסכים?