היפנוזה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז

היפנוזה היא כלי טיפולי המשמש לטיפול במצבים פיזיולוגים ונפשיים שונים. טראנס היפנוטי הוא מצב בו המהפנט מוביל את המטופל למצב של מיקוד הקשב פנימה, כך שהמטופל חש שהוא נמצא במצב שונה של מודעות, הוא נח להתערבויות סוגסטביליות (כלומר, ניתן לשכנע אותו למחשבות או פעולות), וניתן להוביל אותו לבחינה של תכנים שנמצאים בדרך כלל בלא- מודע.

הפרעות קשב וריכוז (Attention Deficit {Hyperactivity) Disordr- AD(H)D) עלו למודעות הציבורית רק בשני העשורים האחרונים. בעבר, ילדים שהתקשו לשבת בשקט בכיתה, ולהקשיב, נקראו "מופרעים" וטופלו בעיקר באופן משמעתי.

הפרעת קשב וריכוז מאופיינת בחוסר ריכוז:

כיום ידוע שהגורם העיקרי להפרעת קשב וריכוז הוא נוירולוגי. לכך מתווספים כמובן גורמים סביבתיים ונפשיים נוספים. אחוז גדול מהילדים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז מטופלים באמצעות תרופה מעוררת בשם ריטלין (או מי מנגזרותיה). תרופה זו מעודדת יצור נוירוטרנסמיטור מסויים במח, ומאפשרת עליה ברמת הריכוז, ירידה באימפולסיביות, והפחתה של הסימפטומים.

למרות הפופולריות של טיפול תרופתי, ידוע שטיפול זה לכשעצמו אינו מספיק, ואינו עוזר לילד ללמוד טכניקות למידה והתארגנות שיאפשרו לו בעתיד להתמודד עם מטלות מורכבות יותר, ואפילו להפסיק לצרוך את התרופה. בנוסף, ארגונים שונים מתנגדים לטיפול בריטלין, ומפיצים את דברם בקרב הורים וילדים אשר מעדיפים להמנע משימוש בתרופה. על כן, מחפשות משפחות רבות אפשרויות אלטרנטיביות לטיפול והתמודדות עם הפרעת הקשב והריכוז של ילדיהן.

 אחד הכלים האפשריים לטיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הוא היפנוזה. מכיוון שהיפנוזה בעצם הגדרתה היא מצב של מיקוד קשב והתעלמות ממסיחים – גם חיצוניים (כגון רעשים, תגובות סביבתיות וגירויים חושיים), וגם פנימיים (מחשבות, הגנות, דאגות), הרי שהגיוני להשתמש בה ככלי לטיפול בהפרעה שריבוי מסיחים היא מאפיינה העיקרי.

 בנוסף, מחקרים שנעשו באמצעות סריקות גלי מח, מראים שפעילות המח באיזורים המקושרים להפרעות קשב וריכוז בתוך טראנס היפנוטי, ובעקבות פעילות סוגסטבילית, משתנה. לכן משערים שיש בכוחה של היפנוזה להשפיע על סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז.

במהלך טראנס היפנוטי ניתן ללמד את הילדים למקד את הקשב בהיבט מסויים של המציאות, לתרגל הפחתה של מוסחות מגירויים שאינם רלוונטיים (כמו, למשל, רעשים מהרחוב שנשמעים במהלך שיעור בבית הספר), וכן לשנות התנהגויות בעיתיות (כגון, פטפטנות בשיעור או נטייה לאבד חפצים).

מעט מחקרים הראו תמיכה ליעילותה של היפנוזה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. בהקשר זה כדאי לציין, שלעיתים מאובחנת הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים או מתבגרים שמציגים סימפטומים דומים לאלה שתוארו, אך למעשה המקור לסימפטומים שונה, וכולל חוויות טראומטיות, בעיות התפתחותיות ובעיות התנהגות שונות (הנובעות גם מתנאים סביבתיים וחינוך).

במצבים כאלה, התערבות בהיפנוזה עשוייה להיות יעילה אף יותר, כי לעיתים יש בכוחה לאתר את המקור האמיתי להפרעת הקשב, ולאפשר טיפול בגורמים הנכונים.

למעשה, מטפלים רבים, ובכללם כאלה שעוסקים בהיפנוזה, מעלים שאלות לגבי יעילותו של טיפול בהיפנוזה כטיפול בלעדי בהפרעות קשב וריכוז. אחת הסיבות העיקריות להסתייגות זו, היא שקשה מאוד ללמד ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז להגיע למצב של היפנוזה עצמית. גם עם טיפול מוצלח, קשה יהיה לשמר את ההישגים ללא השגת היכולת של המטופל להמשיך "לטפל בעצמו".

אחת ההמלצות היא לשלב טיפול בהיפנוזה עם טכניקות נוספות, כגון ביופידבק (שיטת טיפול המאפשרת למטופל לקבל פידבק פיזיולוגי מיידי על פעולות שונות), ואפילו טיפול תרופתי.