מחקר אשר נעשה בבית חולים "שיבא- תל השומר", בראשותה של דר' לימור זיו- סטראסר מהמרכז לחקר מחלות הסרטן ב"שיבא", מלמד כי קיים קשר מולקולארי (קשר המקשר בין אטומים ערוכים בתוך מולקולות) בין רמות הסטרס- דחק של בני האדם במהלך היומיום לבין התפתחות של תופעות חרדה ודיכאון.
המחקר נעשה על דגי זברה שהם מודל מקובל מאוד בתחום המחקר הביו- רפואי, ונמצא כי בחינה של מוח דגי הזברה חושפת גם ליקויים במנגנונים המולקולריים אשר נמצאים במוחם של בני האדם.
במחקר אשר נערך על דגי הזברה בנושא הקשר בין סטרס לחרדה ודיכאון נמצא שפגיעה ארוכת טווח בתפקוד התקין של תגובת הסטרס- דחק גרמה להם לפתח תסמונת של דיכאון וחרדה, ומכאן השליכו החוקרים גם על התנהגותם של בני האדם.
מה התגלה במסגרת המחקר?
במהלך המחקר בנושא הקשר שקיים בין סטרס לחרדה ודיכאון, החוקרים גילו שדגי זברה אשר נושאים מוטציה של הורמון הלחץ, הנקראת בשם: מוטציה "ברצפטור לקורטיזול", ונחשפים עוד ועוד לסביבה מלאת לחצים, כמו למשל בידוד מהדגים האחרים בבריכה או באקווריום. הדגים הללו יפסיקו בסופו של דבר את השחייה ויישארו באותו מקום למשך דקות ארוכות, כאילו קפאו ממש.
כאשר ניתחו לעומק את התנהגותם של דגי הזברה אשר שהו בבידוד משאר הדגים האחרים, הגיעו למסקנה כי יחד עם הקפיאה ועם ההימנעות מחיפוש אחר דרך מוצא מהמצב אליו נקלעו (תסמינים אשר אופייניים מאוד לתופעות של דיכאון וחרדה בקרב בעלי חיים), דגי הזברה לא היו מסוגלים כלל להתרגל לסביבה מלאת הלחצים, אלא נלחצו ברמה גבוהה יותר כאשר הם נחשפו שוב לאחר זמן מה לדגים אחרים.
חשיבותו החברתית של המחקר
עקב המחקר בנושא הקשר בין סטרס לחרדה ודיכאון, דגי הזברה הפכו להיות דגים "מוטנטים", שאלו הם בעלי חיים אשר משנים את המבנה הביולוגי של גופם בעקבות שינוי שעברו במבנה הגנטי שלהם, מכיוון שהמחקר גרם להם לעיוות מסוים.
מהמחקר עלה כי אפשר לגרום ל"ריפוי" של התנהגותם הבלתי נורמלית שנוצרה אצל דגי הזברה באמצעות טיפול בתרופת הפרוזאק למשך ימים אחדים או בטיפול באופן מידי באמצעות תרופת הוואליום.
הטיפול באמצעות תרופות אלו מאשש את העובדה כי אכן קיים בסיס מולקולארי משותף של תופעות דיכאון וחרדה בין בני אדם ובין דגים.
פרט לגישה הפרמקולוגית (גישה אשר בודקת כיצד חומרים ביולוגיים, ובעיקר תרופות, משפיעים על יצורים חיים- בני אדם ובעלי חיים), המחקר אשר נערך בנושא הקשר בין סטרס לחרדה ודיכאון חשף גם את החשיבות החברתית בקרב בני האדם כחלק מגישה טיפולית בתופעות של חרדה ושל דיכאון, על ידי כך שהחוקרים גילו כי חשיפת דגי הזברה לדגים אחרים באקווריום סמוך לאקווריום שבו הם נמצאים, מנעה מהדגים שלקו בדיכאון לקפוא באופן מוחלט.
ראו גם:
עד כמה ישראל ערוכה לטיפול בפגועי נפש שילקו בנגיף הקורונה? – תמונת מצב עדכנית