היפנוזה והפרעות אכילה

היפנוזה היא כלי טיפולי המשמש לטיפול במצבים פיזיולוגים ונפשיים שונים. טראנס היפנוטי הוא מצב בו המהפנט מוביל את המטופל למצב של מיקוד הקשב פנימה, כך שהמטופל חש שהוא נמצא במצב שונה של מודעות, הוא נח להתערבויות סוגסטביליות (כלומר, ניתן לשכנע אותו למחשבות או פעולות), וניתן להוביל אותו לבחינה של תכנים שנמצאים בדרך כלל בלא- מודע.

הפרעות אכילה מוגדרות כפגיעה משמעותית בהתהנגות הקשורה באכילה. שתי ההפרעות העיקריות בתחום זה הן אנורקסיה נרבוזה, ובולימיה נרבוזה.

אנורקסיה היא מצב בו החולה (נשים לוקות במחלה בשכיחות גבוה יותר מגברים) מורידה בהדרגה את כמות הקלוריות שהיא צורכת באופן יומי, מתוך תחושה ודאית שהיא שמנה.

אנורקסיה מאובחנת כאשר מצבה הגופני של החולה ירוד ביותר – משקלה נמוך בצורה מסוכנת, היא הפסיקה לקבל מחזור חודשי, ולעיתים סובלת מבעיות גופניות נוספות כגון שיעור יתר, חולשה כללית, נשירת שיער, יובש בעור ועוד. במצבים קיצוניים אנורקסיה מהווה סכנת חיים של ממש – החולה עשוייה פשוט להרעיב את עצמה למוות.

בולמיה מתאפיינת בבולמוסי אכילה מסיביים, בהם יכולה החולה לערות לגופה כמות קלוריות בלתי נתפסת בזמן קצר יחסית. לאחר התקפי אכילה שכאלה, עוברת החולה להתנהגויות מטהרות כגון הקאות, נטילת חומרים משלשלים, הרעבה וכדומה. למרות שבדרך כלל משקל גופה של הבולמית נשאר קבוע באופן יחסי, הזלילות והטיהור גורמים לבעיות רפואיות כגון פגיעה במערכת העיכול, הפרעות בקצב הלב, בעיות שיניים ועוד.

טיפול בנערות אנורקסיות ובולמיות עשוי להיות קשה וממושך. הגורמים להפרעות האכילה מגוונים, החל מטראומות ילדות (בהקשר זה יש לציין פגיעות מיניות וגילוי עריות בילדות), השפעות חברתיות ותרבותיות (החברה המערבית מעודדת ומעלה על נס את הגוף הרזה והחטוב, ולעיתים אף רזה מידי וחולני, כמו שמיוצג בתרבות ה"הרואין שיק"), והשפעות משפחתיות (גירושי הורים, העדר תשומת לב ועוד). כמו כן, נראה שקיים גם היבט גנטי לתופעה.

פעמים רבות הפרעות האכילה מופיעות בגיל ההתבגרות, ולעיתים נמשכות שנים ארוכות. טיפול רגשי חייב להיות מלווה בפיקוח דיאטני, ולעיתים הדרך היחידה לטפל בחולות היא על ידי אשפוזן במחלקות סגורות על מנת לפקח על משקלן.

טיפול בהיפנוזה להפרעות אכילה עשוי להועיל ולתרום לחולות. המאפיין הבולט ביותר של הפרעות האכילה היא תפיסת הגוף המעוותת של החולה. מעניין לציין, שתפיסה מעוותת זו היא הפרעת החשיבה היחידה שמאפיינת בדרך כלל את החולות – בכל נושא אחר תפיסת המציאות שלהן תקינה לחלוטין.

החולות באנורקסיה, גם כאשר הן נמצאת בתת-משקל קיצוני, כשעצמותיהן יוצרות פצעים של ממש בעורן, רואות את עצמן כשמנות ודוחות. במהלך טראנס היפנוטי מנסה המטפל לשנות תפיסות מעוותות אלה, ולאפשר למטופלת לראות את המצב לאשורו.

בטיפול בבולמיות, מתרכז המטפל המהפנט בשינוי דפוסי התנהגות. הוא מחפש במהלך הטראנס ההיפנוטי את הרמזים לבואו של בולמוס אכילה, ומאפשר למטופלת לזהות את הרמזים, ולהתמודד עימם באופן אחר, שאינו כולל זלילה בלתי מבוקרת. גם במצבים של בולמיה, כמובן, קיימים היבטים של עיוות תפיסת הגוף, וגם לכך יכול להתייחס המהפנט.

היפנוזה להפרעות אכילה מתייחסת גם לגורמים הבלתי מודעים להתפתחותה של ההפרעה. במהלך ההיפנוזה יכול המטפל לחקור ולבדוק מה בחוויותיה של המטופלת הביא לפיתוח של הפרעה, בין אם מודבר בטראומה או בתגובה כלשהי לסדרה של אירועים וחוויות חיים.

חשוב לציין, שטיפול בהיפנוזה לא יכול להיות ההתערבות היחידה לטיפול בהפרעות אכילה. חשוב ביותר שבמהלך כל התערבות יהיה פיקוח רפואי ודיאטני, שכן מצבן הרפואי של החולות אינו מאפשר התעלמות מסכנת המוות המוחשית.