הן הפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה) והן דיכאון קליני (דיכאון מג'ורי), הן הפרעות פסיכיאטריות מקבוצת ההפרעות שנקראות הפרעות מצב רוח.
בדומה להפרעות פסיכיאטריות אחרות, גם את ההפרעות הנ"ל מבצע פסיכיאטר באמצעות קריטריונים שונים, כשבעיקר מדובר בקריטריונים המופיעים במדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות, הנקרא DSM (ראשי התיבות של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders). במאמר שלפניכם נפרט אודות הקריטריונים הנחוצים לאבחון של הפרעות אלה.
אבחון הפרעה דו קוטבית
ב-DSM מבחינים בין שני סוגי הפרעות דו קוטביות: הפרעה דו קוטבית מסוג I והפרעה דו קוטבית מסוג II. התמונה הקלינית של הפרעה דו קוטבית מסוג I כוללת לכל הפחות שני גלים חוזרים של הפרעה משמעותית במצב הרוח הבאה לידי ביטוי במאניה, דיכאון או שניהם יחד, עם גלים חוזרים שביניהם מתרחשת החלמה.
יחד עם זאת לצורך קבלת האבחנה יש צורך לאבחן אפיזודה מאנית אחת בלבד ואין צורך באפיזודה דיכאונית כלל. באופן כללי הצורה הזו נחשבת לקלה יותר ובנוסף הפרוגנוזה שלה טובה יותר בהשוואה להפרעה דו קוטבית מסוג II.
הפרעה דו קוטבית מסוג II לעומת זאת, מתאפיינת בגלי דיכאון ובגלי היפו מאניה קשים וממושכים, כשבין הגלים הלוקה בהפרעה חוזר לתפקוד תקין. אמנם אפיזודה היפו מאנית מאופיינת בתסמינים קלים יותר בהשוואה לאפיזודה מאנית, אך הפגיעה הכרונית של הפרעה דו קוטבית מסוג II משמעותית יותר בהשוואה להפרעה דו קוטבית מסוג I.
הקריטריונים המשמשים לאבחון של אפיזודה מאנית
אפיזודה מאנית היא מצב נפשי הנמשך לכל הפחות שבוע אחד ללא הפסקות, המאופיין במצב רוח נרגן או מרומם. בתקופה זו ניתן להבחין בהתנהגות פעלתנית ומכוונת מטרה, המאופיינת באינטנסיביות רבה ביותר.
כמו כן במהלך התקופה שבה נמשכת האפיזודה המאנית, יופיעו לפחות שלושה מהתסמינים הבאים (או ארבעה מהתסמינים אם מצב הרוח נרגן בלבד), כשהתסמינים השונים מופיעים בעוצמה גבוהה יותר מעוצמתם בשגרה:
- הערכה עצמית גרנדיוזית ומנופחת
- צורך מופחת בשינה (במהלך הלילה הנבדק ישן פחות משלוש שעות)
- דיבור הנובע מתוך דחף בלתי נשלט לדבר (ודברנות יתר)
- מחשבות מהירות המתוארות כמרוץ מחשבות או מעוף מחשבות
- הסטת הקשב בקלות לנושאים שאינם רלוונטיים לנושא השיחה ושאינם חשובים
- הגברת פעילות מכוונת מטרה המלווה ברמת עוררות גבוהה מאוד
- קיימת מעורבות (חסרת רסן במקרים מסוימים) בפעילות שהינה בעלת פוטנציאל לנזק. הכוונה היא למשל לקבלת החלטות הרות גורל בפזיזות, עיסוק בפעילות מינית בלתי מרוסנת, קניות בלתי מרוסנות וכדומה.
מעבר לכל זה יש לוודא שההפרעה במצב הרוח חמורה מספיק בשביל לגרום לפגיעה חמורה בתפקוד התעסוקתי והחברתי או שיש צורך לאשפז את המטופל באשפוז פסיכיאטרי על מנת למנוע ממנו לפגוע באחרים או בעצמו.
בנוסף יש לשלול אפשרות שהאפיזודה היא תוצאה של נטילת תרופות או סמים. יוצאים מן הכלל בהקשר זה הם מקרים שבהם התסמינים הופיעו מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של טיפול נוגד דיכאון שכלל נזעי חשמל או שימוש בתרופות נגד דיכאון.
הקריטריונים לאבחון אפיזודה היפומאנית
אפיזודה היפומאנית היא מצב נפשי הנמשך ארבעה ימים לכל הפחות ברציפות וללא הפסקות, המאופיין במצב רוח נרגן או מרומם ובהתנהגות משימתית. במהלך התקופה הזו מתקיימים לכל הפחות שלושה תסמינים מהרשימה שהוזכרה לעיל (או ארבעה אם מדובר במצב רוח נרגן בלבד), הנוכחים בעוצמה רבה, השונה באופן משמעותי מההתנהגות הרגילה של הנבדק.
בדומה לאפיזודה מאנית, גם כדי לקבל אבחנה של אפיזודה היפומאנית, יש לשלול את האפשרות כי מדובר בתוצאה של טיפול תרופתי או נטילת סמים. לעומת זאת במקרה הזה יש לאשר כי האפיזודה אינה חמורה דייה כדי לגרום לנכות או להוביל לפגיעה חברתית/תעסוקתית משמעותית או כזו המחייבת לאשפז את המטופל (אם ישנם ביטויים פסיכוטיים, מדובר באפיזודה מאנית ולא היפומאנית).
מעבר לכל הקריטריונים שהוזכרו לעיל, יש לאשר שהאפיזודה מלווה בשינוי ברור ברמת התפקוד, שאינו טיפוסי לנבדק בתקופות שבהן לא מופיעים תסמינים ושהן השינוי בתפקוד והן ההפרעה במצב הרוח נצפים על ידי אחרים.
הקריטריונים לאבחנת אפיזודה דיכאונית
הקריטריונים שיתוארו להלן, הדרושים לצורך אבחון של אפיזודה דיכאונית בהפרעה דו קוטבית, זהים לאלו הדרושים לצורך אבחנה של דיכאון מג'ורי:
- לפחות חמישה תסמינים מהרשימה הבאה מתקיימים במקביל במשך שבועיים ומהווים שינוי מהתפקוד הרגיל הקודם, כשאחד מהתסמינים הוא אובדן עניין או הנאה ומצב רוח דיכאוני (לא ניתן יהיה להכליל ברשימה סימפטום המיוחס למצב רפואי אחר באופן ודאי):
- מצב רוח דיכאוני המופיע במהלך רוב היום וכמעט מדי יום, המתואר באופן סובייקטיבי ומאופיין בחוסר תקווה, עצבות, ריקנות ובכי שנצפה על ידי אנשים אחרים (תיתכן גם נרגנות במתבגרים ובילדים)
- ירידה משמעותית בהנאה ובעניין בפעילויות שהסבו הנאה בעבר
- אובדן של חמישה אחוז מהמשקל לכל הפחות, שלא במסגרת ניסיון לרדת במשקל ושינוי ברמת התיאבון
- ריבוי שינה או נדודי שינה כמעט מדי יום
- תחושה של חוסר מנוחה ועוררות מוגברת כמעט מדי יום
- אובדן אנרגיה או עייפות משמעותית כמעט מדי יום
- רגשות אשמה ותחושה של חוסר ערך (ייתכנו גם מחשבות שווא)
- ירידה ביכולת לחשוב, להתרכז ולקבל החלטות (לפי דיווח אישי או דיווח של אחרים)
- מחשבות חוזרות ונשנות על מוות ומחשבות חוזרות על אובדנות אך ללא ניסיון אובדני או תכנון של ממש להתאבד
כדי שניתן יהיה לקבוע אבחנה של אפיזודה דיכאונית או דיכאון מג'ורי, יש לוודא שהתסמינים השונים גורמים למצוקה משמעותית ושהם מובילים לפגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי ובתחומי חיים חשובים אחרים. כמו כן יש לוודא שהאפיזודה היא לא תוצאה של מצב פיזי או רפואי, טיפול תרופתי או נטילת סמים.