מזוכיזם

מזוכיזם נחשב לאחד מדפוסי ההתנהגות המינית הקרויים פרפיליות כיוון שהם כוללים שימוש בטקסים או באביזרים שונים במהלך האקט המיני על מנת להגיע לסיפוק.

סוגים נוספים של פרפיליות כוללים פטישיזם (התמקדות בחפץ דומם), פטישיזם טרנסוורטי (לבישת בגדים המתאימים למין השני), מציצנות, אקסהיביציוניזם (חשיפה עצמית במקומות פומביים), סאדיזם (גרימת סבל והשפלה לשותף מיני) ופרוטאוריזם (התחככות באדם אחר שלא בהסכמתו).

המונח מזוכיזם מתייחס להפקת סיפוק מיני מסבל או מכאב עצמי וזאת בניגוד לסאדיזם שם הסיפוק המיני מגיע מגרימת סבל לאחר.

המשמעות של המונח מזוכיזם הורחבה מעבר למשמעויות המיניות ומכסה טווח נרחב של התנהגויות כמו הרס עצמי, דיכוי עצמי, סבל לצורך כפרת עוונות.

אדם יכול לחוש בלתי ראוי ולגזור על עצמו עונשים חמורים ללא כל סיבה אובייקטיבית. למשל, סטודנט שמרגיש כי הוא פישל במבחן יכול לגזור על עצמו לא לצאת מהבית למשך מספר ימים כעונש על הכישלון.

דפוסי התנהגות כאלה גם כן נחשבים לדפוסי התנהגות מזוכיסטים. עם זאת, במקור ההתייחסות אל מזוכיזם היתה בעלת קונוטציה מינית.

אספיקסיה אוטו-אירוטית

אחת הצורות היותר קיצוניות של מזוכיזם היא אספיקסיה אוטו-אירוטית שבה מונעים מחמצן להגיע למוח על מנת להגיע לסיפוק מיני. כאשר מונעים מהמוח חמצן, נוצרת תחושה הזייתית שנקראת היפוקסיה. שילוב של היפוקסיה ואורגזמה יוצרת תחושה שדומה לשיא שמגיעים אליו בעת צריכת סמים קשים והיא ממכרת באותה מידה.

השיטות להשגת החנק הן מגוונות ויכולות לנוע בין חנק באמצעות שקית פלסטיק, חנק עצמי, חנק באמצעות גז או חומרים כימיים אחרים או שילוב של מספר שיטות. המעשה הזה הוא מסוכן, גם אם נזהרים בביצוע שלו וכבר דווחו מספר מקרים של מוות כתוצאה ממנו. כ250-1000 מקרי מוות מדי שנה בארה"ב מדווחים כתוצאה מאספיקסיה אוטו-אירוטית.

המזוכיזם על פי התיאוריה הפסיכואנליטית

בעוד שבשנים מוקדמות התייחסו למזוכיזם כמונח בעל קונוטציות מיניות, תפיסת המזוכיזם השתנתה לאורך השנים וכיום התפיסה שלו כמנגנון שיש לו ביטויים שמתקשרים ליחסים בינאישיים ולתפיסה של האדם את עצמו בעולם, רווח הרבה יותר.

פרויד מקשר בין המזוכיזם לבין התנהגות של הרס עצמי, ומתייחס לכך שישנם אנשים שההתנהגות שלהם פוגעת באופן ישיר באינטרסים שלהם. הוא מתייחס ליצר המוות המופיע בכל אדם ובא לידי ביטוי בתוקפנות ככזה המספק הסבר למזוכיזם.

לפי פרויד ישנם שלושה סוגים של מזוכיזם:

מזוכיזם ראשוני

במזוכיזם ראשוני האנרגיה התוקפנית המקושרת ליצר המוות מופנית כלפי האדם עצמו ולא כלפי הסובבים אותו. הסיבה לכך שהמזוכיזם הראשוני קיים היא שיצר המוות והליבידו לא הופרדו והוא מביא לכך שאדם פוגע בעצמו, הן על ידי כסיסה של ציפורניים והן על ידי חיפוש אחר מערכות יחסים ממנו הוא עשוי להיפגע.

המזוכיזם המשני, לעומת הראשוני נובע מתוקפנות שמופנית כלפי חוץ שחוזרת להתקיף את האדם התוקף.

מזוכיזם נשי

מקור המזוכיזם הזה הוא בתסביך אדיפוס, כלומר בפיתרון לא מוצלח של תסביך אדיפוס שבו הילד מפתח רגשות מיניים כלפי אמו ולבסוף מבין שהיא למעשה בת זוגו של אביו והיא לעולם לא תהיה שלו.

פיתרון לא מוצלח של תסביך זה בא לידי ביטוי בכך שהמזוכיסט מנסה לתפוס מקום פסיבי אל מול מי שמפעיל אותו. במידה מסוימת, מזוכיזם נשי קיים בכל אחד מאיתנו אולם כשהמזוכיזם הנשי מגיע בעוצמות גבוהות, זהו מצב פתולוגי.

מזוכיזם מוסרי

גם מזוכיזם זה נובע מפתרון לא מלא של תסביך אדיפוס. הוא קשור לרגשות שמובילים באופן לא מודע לרצון לקבל עונש. בניגוד לאנשים דיכאוניים, אנשים הסובלים ממזוכיזם מוסרי רוצים לפעול על פי העמדות שלהם כדי לקדם את אותם רעיונות.

ראו גם:

אלימות והתנהגות אלימה