אכילה כפייתית מתארת התנהגות המשותפת למספר צורות של הפרעות אכילה. הפרעה זו אינה תחום אבחון בפני עצמו, אלא מתארת יותר סוג של התנהגות. היא משמשת בדרך כלל לתיאור התקפים תכופים של אכילה בלתי נשלטת, במהלכה אדם ממשיך לאכול מזון זמן רב לאחר תחושת המלאות ואפילו עד לנקודת תחושת חולי. אכלנים כפייתיים עומדים בקריטריונים להפרעת אכילה מוגזמת (BED), שהיא אבחון רשמי.
הפרעה זו נתפסת כיום כמצב רפואי רציני הניתן לטיפול. בדומה לאנורקסיה ובולימיה, אכילה כפייתית עלולה לגרום למחלות כרוניות ולמוות. בעזרת הטיפול המתאים, אשר צריך לכלול טיפול פסיכולוגי, וייעוץ רפואי ותזונתי, ניתן להתגבר על ההפרעה.
מאפייני אכילה כפייתית
אכלנים כפייתיים בדרך כלל מרגישים שהתנהגותם יוצאת מכלל שליטה ומודעים לכך שדפוסי האכילה שלהם אינם נורמאליים. באופן זהה לאנשים הסובלים מבולימיה, אכלנים כפייתיים מכירים בבעייתם. הפרעה זו מאופיינת בזלילה, פעולת צריכת יתר של מזונות, בדרך כלל מזונות עשירים בסוכר או בשומנים, הנמוכים בערכים תזונתיים אמיתיים.
מאפייני אכילה זו גורמים לגוף להמשיך לדרוש צריכה נוספת של מזון על מנת להרגיש שובע. מסיבה זו, אנשים עם הפרעה זו עלולים לעלות במשקל אך לסבול מתת תזונה, שכן המזון אותו הם צורכים אינו מכיל ויטמינים ומינרלים חיוניים. בבחינת הקריטריונים לביצוע ניתוח קיצור קיבה, נבחן בין היתר המצב הפסיכיאטרי / פסיכולוגי של המטופל ולרוב בעלי הפרעות אכילה אינם מתאימים לביצוע אופרציה זו.
עניין של כימיה
הגישה הפסיכולוגית לטיפול באכילה כפייתית מצביעה על הצורך לזהות את התחושות לפני האכילה. אדם מתבקש להבין אם הוא רוצה לאכול כתוצאה מבדידות, עצב, שמחה או שילוב של כל אלו. עם אכילת הביס הראשון, אדם נמצא על המסלול המהיר להילולת סביאה.
הפתרון האמיתי לאכילה כפייתית מגיע מהבנת הביוכימיה של התשוקה לאכילה, רעב, ודפוס ממכר של אכילה, על מנת שניתן יהיה סוף סוף לשים קץ למאבק. בליבת ההוויה, קבלת הביוכימיה האישית היא חיונית. ברגע שאדם לוקח אחריות אישית על הביוכימיה שלו, הוא לוקח אחריות על התשוקה שלו למזונות ומפחית את האכילה הכפייתית עד למניעתה.
תפקוד מוחי
עבור חלק מהאנשים, אכילה כפייתית קשורה לליקויים במוליכים עצביים. אם קיים לקוי בסרוטונין, בדופמין או בתקשורת כימית חיונית אחרת במוח, התוצאה היא התנהגות המאופיינת בתשוקה לפחמימות, במיוחד למוצרים המכילים סוכר ולחם. בגלל תכולת הסוכר הגבוהה הנמצאת בתפוחי אדמה ותירס, מזונות עתירי סוכר אלו הם המזונות העיקריים אותם אוכלים אכלנים כפייתיים.
תכנית התזונה לטיפול בהפרעה צריכה לכלול מנת חלבונים גדושה בכל ארוחה וחטיף. חלבון מן החי מסייע בייצור המוליכים העצביים.
התכנית צריכה לכלול אף מספיק חומצות שומן אומגה 3, חומרים המזינים למוח, על מנת לסייע בתקשורת כימית. סלמון, סרדינים וביצים אורגניות הם מקורות מצוינים של חומצות שומן אומגה 3.
תכנית תזונה המספקת מבנה, שמטרתה לאזן מחדש את הביוכימיה האישית, מובילה לתוצאות המוצלחות ביותר. אכילה צריכה לספק חומרים מזינים ליצירת אנרגיה, רווחה פיסית, ערנות נפשית וצמיחה רוחנית.
