הפרעה טורדנית כפייתית

תוכן עניינים
הפרעה טורדנית כפייתית, הידועה גם בשמה הלועזי OCD, היא הפרעת חרדה שבבסיסה מחשבות טורדניות חוזרות, ופעולות כפייתיות הנעשות כדי לסלק את המחשבות הטורדניות. לאמיתו של דבר הפעולות הכפייתיות לא מצליחות לסלק את תחושת החרדה שמעוררות המחשבות, אלא לזמן קצר ביותר, ויוצרות מצב בלתי נסבל של חוסר יכולת להיפטר הן מהמחשבות והן מההתנהגות הכפייתית שהופכת למעין טקס שאסור לדלג עליו.

אם אדם הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית נמנע במאמץ רב מביצוע הפעולה הכפייתית הוא ממשיך לחוש חרדה ואף דיכאון.

סוגים של הפרעות טורדניות

מחשבות על חיידקים וזיהום

מחשבות הקשורות לחששות ממחלה או זיהום אפשרי ואפילו לחשש מהמוות. מביאות לשטיפה אינטנסיבית וחוזרת של הידיים או הגוף, שפשוף העור עד זוב דם, החלפת בגדים בתדירות מוגזמת, הימנעות ממגע בחפצים מסוימים.

מחשבות על חוסר בטחון או אחריות

קשורות לחשש מאסון בסביבה שלנו כמו פריצה לבית או שריפה. מביאות לבדיקה חוזרת ונשנית של נעילת הדלת, סגירת החלונות, מפסק הגז ועוד.

מחשבות על מחסור אפשרי

מביאות לאגירה מופרזת של מזון, בגדים, ציוד וכדומה, לפעמים אפילו איסוף חפצים מהרחוב או מהזבל. הסובלים מסוג זה של ההפרעה חשים חרדה מהרעיון שמישהו יפגע להם בדברים.

 מחשבות על חוסר סדר

קשורות בתחושה של חוסר שלמות ומביאות לסידור חוזר ומוגזם של הבית והסביבה הקרובה.

מחשבות על אסון ממקור פנימי

אצל מי שסובל מסוג זה של הפרעה טורדנית כפייתית, עצם המחשבה על משהו רע לגבינו או לגבי אחרים (מחשבה על אסון אפשרי למשל) מביאה לחרדה שהדבר אכן יתממש. המחשבות מביאות לפעולות לא רציונליות שנועדו לבטל אותן- למשל דריכה במקום מסוים או לחילופין אמירת תפילה או פסוק מסוים.האם לגשת לטיפול?
הפרעה טורדנית כפייתית מתפרצת בממוצע בסביבות גיל 20, אך לוקח שנים רבות לאבחן אותה כיוון שמרבית הסובלים ממנה נבוכים בכך ולפיכך אינם פונים לטיפול.

לא תמיד צריך לטפל בהפרעה: אם אדם חש מצוקה קלה אבל מצליח להפחית אותה באמצעות טקסים קטנים שאינם מפריעים לשגרת יומו, אפשר לחיות עם ההפרעה.

אבל פעמים רבות הפרעה טורדנית כפייתית גורמת לסבל רב כיוון שהיא כרוכה ברמות גבוהות של חרדה לצד פגיעה בתפקוד, הנגרמת בשל הטקסים השונים: אדם שאוגר חפצים בביתו מתבייש לעתים להכניס אליו אורחים. אשה שחייבת להתרחץ לאחר כל שימוש בשירותים ציבוריים מתקשה לשהות יום שלם במקום העבודה. ואלה הן רק חלק מהדוגמאות שבגינן כדאי לפנות לאיש מקצוע.

טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית

שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגנטיבי – התנהגותי הוכח כמוצלח בטיפול בהפרעה הטורדנית כפייתית.

טיפול תרופתי בהפרעה טורדנית

נמצא כי אצל הסובלים מההפרעה ישנו חסר במוח במוליך עצבי המכונה סרוטונין. לפיכך התרופות הקיימות, השייכות לקבוצת SRI, מתבססות על השהיית פעולתו של הסרוטונין במוח. במשפחה זו ישנן כמה תרופות וכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר למציאת טיפול תרופתי מתאים.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי

הטיפול שובר את המנגנון של ההפרעה שמבוסס על מחשבה טורדנית ופעולה כפייתית. איך עושים את זה? הטכניקה נקראת "התרגלות" ומשמעותה חשיפה ארוכה לגירוי מעורר החרדה – במקרה זה המחשבה הטורדנית, עד שרמת החרדה יורדת.

בטיפול האדם לומד כיצד לוותר על ההתנהגות הכפייתית שהוא רגיל להשתמש בה להפחתת החרדה. חלק זה, של "מניעת תגובה", מאפשר למטופל לגלות מנסיונו שלו שהמחשבות המאיימות שלו לא מובילות לאסון. בצורה כזו המטופל לומד להשתחרר מהפחד.

הפרעה טורדנית כפייתית נוטה לחזור מספר פעמים במהלך החיים, לעתים בצורות שונות. לפיכך חשוב להיות מודעים לכך ולחזור לטיפול במידת הצורך.