נימפומניה היא מונח המופנה כלפי נשים, המשמש לעתים לתאר הפרעה נפשית בלתי רשמית הידועה במונחים הכוללים התנהגות מינית כפייתית, היפר סקסואליות והתמכרות מינית.
המונח הפרטני לגברים מיועד לתיאור אותו מצב. התייחסות לאישה כ"נימפומנית" נושא משמעות שלילית המקושרת מבחינה היסטורית לניסיונות לשלוט בתשוקה המינית הנשית ובתפקידי נשים בחברה. בעידן המודרני, אנשים עדיין משתמשים במונחים אלו פחות או יותר לשם אותן מטרות. יחד עם זאת, במציאות של היום, בעוד שגם נשים מפתחות התמכרויות מיניות, הבעיה מופיעה במקרים רבים יותר בקרב גברים.
יסודות הנימפומניה
נימפומניה, או התנהגות מינית כפייתית, מתרחשת כשאדם עסוק בפעילויות הקשורות למין, מחשבות או רגשות הפוגעים ביכולתו לקיים מערכות יחסים רגילות, לשמור על מקום עבודה או לשמור על בריאות נפשית או פיזית.
חלק מהאנשים מרכזים את העיסוק בפעילויות מיניות המספקות צורות מקובלות של הנאה בהתאם לנורמות המוסריות, המשפטיות או התרבותיות של החברה בה הם חיים. אחרים מפתחים עיסוק בהתנהגויות, בפעולות או במחשבות המפרות נורמות או חוקים חברתיים. במקרים רבים, גבר או אישה הסובלים מנימפומניה, ממשיכים לרדוף אחר מטרות מיניות גם אל מול תוצאות שליליות חמורות או מצבים העלולים להשפיע באופן שלילי על חייהם.
נימפומניה כהפרעה נפשית
אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מתקשים להפריד בין התנהגויות מיניות בריאות לבין גרסאות של אותן התנהגויות, אשר מרחיקות לכת מדי ומסכנות את הבריאות. מסיבה זו, נימפומניה אינה מוגדרת באופן רשמי על ידי האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי.
חלק מהפסיכיאטרים והפסיכולוגים מתייחסים למצב זה כאל צורה של מצב הנקרא הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, בעוד שאנשי מקצוע אחרים רואים בכך צורה של מצב הנקרא הפרעת שליטה בדחפים.
מומחים במאיו קליניק מדווחים שללא קשר לסוגי הגדרות פרטניות אלו, תסמיני התנהגות מינית כפייתית עשויים להופיע בקרב נשים וגברים בכל נטייה מינית או מצב של מערכות יחסים.
גורמים לנימפומניה
נשים וגברים נוטים לפתח נימפומניה כשיטה להתמודדות עם מתחים או חרדה, ולא כתגובה לתשוקה מינית אמיתית. גורמים בסיסיים שיכולים לתרום לתחילת ההפרעה כוללים חוסר איזון כימי, רמות משתנות של כימיקלים מוחיים חשובים כדון דופמין וסרוטונין, שינוי ברמות הורמוני המין בגוף הנקראים אנדרוגנים, ונוכחות מצבים רפואיים כגון אפילפסיה, טרשת נפוצה, דמנציה ומחלת הנטינגטון.
בנוסף, חלק מהאנשים הסובלים מנימפומניה מפתחים את ההפרעה בעקבות טיפולים מסוימים למחלת פרקינסון. השינויים הכימיים במוח הקשורים בהיפרסקסואליות עלולים להוביל לשינויים ארוכי טווח בתפקוד המוח התקין. שינויים אלו, כמו גם התעללות מינית בילדות, עלולים להוביל להתמכרות קלינית הזהה לסוגי התמכרויות התנהגותיות אחרות, כגון התמכרות להימורים או לקניות.
תסמינים וסימנים
התסמינים והסימנים האפשריים לנימפומניה כוללים נוכחות דחפים מיניים אותם הסובל מההפרעה מרגיש ואינו מסוגל לשלוט בהם, השתתפויות בפעילויות מיניות שאינן מעניקות הנאה אמיתית, וקשיים ביצירת קרבה רגשית, בין אם בתוך מערכת יחסים או נישואין.
תסמינים או סימנים אפשריים אחרים כוללים שימוש במין כדי למנוע מצבים רגשיים שאינם נוחים והמשך מעורבות במצבים מיניים החושפים את האדם עם ההפרעה למחלות המועברות במגע מיני, אובדן מקום עבודה, השלכות משפטיות חמורות, או אובדן יחסים ארוכי טווח. פעילויות שאינן חוקיות הקשורות לעתים לנימפומניה כוללות פדופיליה, אקסהיביציוניזם ומציצנות.
פגיעה מיוחדת בנשים
בחברה של היום, התנהגויות נימפומניות בקרב גברים מתבטאות לעתים כ"טבעיות" או "נורמליות", ואילו אותן התנהגויות בקרב נשים נושאות סיכונים משמעותיים למורת רוח חברתית ותיוג שלילי.
מלבד הפגיעה החברתית האפשרית, ההשלכות העתידות להשפיע על החיים, כתוצאה מההתנהגות המינית הכפייתית בקרב נשים, כוללות חשיפה מוגברת לאלימות, הגברת הסיכונים להתפתחות הריון שאינו רצוי, וסיכוי מוגבר להפלה. בדומה לגברים, נשים היפר סקסואליות מגבירות אף את הסיכון להתפתחות מחלה המועברת במגע מיני.
טיפולים בנימפומניה
טיפולים זמינים לנשים וגברים עם נימפומניה כוללים טיפול פסיכותרפי, השתתפות בקבוצות סיוע עצמי מתאימות ושימוש בתרופות מסוימות. צורות אפשריות של פסיכותרפיה כוללות טיפול קבוצתי, טיפול משפחתי, ייעוץ לנישואין, שיטה הנקראת פסיכותרפיה פסיכודינמית, המדגישה מודעות עצמית מוגברת, ושיטה הנקראת טיפול התנהגותי קוגניטיבי, המדגיש למידת התנהגויות חדשות במצבי לחץ.
האפשרויות לקבוצות עזרה עצמית כוללת קבוצות אנונימיות להתמכרות למין. תרופות המשמשות לטיפול בנימפומניה כוללות ליתיום ומייצבי מצבי רוח אחרים. תרופות נוגדות דיכאון הידועות כמעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין או SSRIs, ותרופה נגד אלכוהוליזם. אנשים עם נימפומניה זקוקים לעתים גם לטיפול מקביל למצבים נוספים כגון דיכאון, הפרעת חרדה, הפרעה אובססיבית כפייתית, או התמכרויות לסמים או אלכוהול.