האם תסמונת פוסט טראומה עלולה לגרום לאגורופוביה?

תוכן עניינים

אגורופוביה כתוצאה מפוסט טראומהפוסט טראומה (PTSD), היא הפרעה נפשית הנגרמת בעקבות חשיפה למצב טראומטי משמעותי, שאינו זוכה לייצוג נפשי מובנה ולמעשה מותיר סוג של פצע פעור בנפש, הממשיך לחורר את המציאות הנפשית, ולכן גם מפריע למהלך התקין של החיים, ומותיר כאבים רבים בתצורות שונות בנפשו של האדם הפגוע.

קיימות סיבות רבות לפוסט טראומה, כיצד היא מתפתחת, והשפעותיה על הנפש והחיים עשויות להיות נרחבות ומשתנות.

לא קיימות שתי תצורות פוסט טראומטיות זהות לחלוטין. בחלק מן המקרים, פוסט טראומה גוררת הפרעות נפשיות נוספות, כגון הפרעות שינה, חרדות, או התנהגות נמנעת. אחת ההפרעות הנלוות לעיתים לפוסט טראומה היא אגרופוביה.

מהי אגורפוביה וכיצד היא קשורה לפוסט טראומה?

אגורפוביה היא חרדה מפני מקומות פתוחים, הומי אדם, או מקומות הגורמים לסובל מההפרעה לחשוש מפני מצב של הילכדות או חוסר יכולת לקבל עזרה. החרדה עשויה להיות מפני מקומות ציבוריים, תחבורה ציבורית, או כל סיטואציה בה הסובל נמצא מחוץ לביתו לבדו, ללא תמיכה או אדם הנתפס בעיניו כיכול לספק לו הגנה.

בדומי למצבי חרדה חמורים, באגורפוביה מתרחשת התנהגות נמנעת המניעה את הסובל מההפרעה להיחשף למצבים המעוררים את החרדה. תחושות אלו אינן פרופורציונליות או ניתנות לשיכוך בקלות, ותחושת הסכנה מהותית ביותר. לרוב היא תלווה בהתקפים דמויי פניקה, סימפטומים גופניים או נפשיים הכוללים מבוכה, חשש, אימה ובעתה.

אגורופוביה מוגדרת כמצב נפשי נלווה להפרעות אחרות – אומנם אגורפוביה מובחנת בתור הפרעה בפני עצמה, על ידי ה-DSM למשל, בפועל אין הסברים מספקים בנוגע להיותה מובחנת מהפרעות חרדה אחרות או בעלת הסבר ביולוגי-רפואי מובחן. על כן, הנטייה הטיפולית הינה לייחס לאגורפוביה מרכיבים נפשיים הקשורים בתרחישים סובייקטיביים, כגון פוסט טראומה.

השפעות הטראומה על הנפש

טראומה קשה, אירוע שנחווה באופן כה ממשי עד שהוא מותיר חותם בנפש כפצע פעור, אינה נעלמת מהמנגנון הנפשי. היא מתקיימת באופן תדיר, חוזר ונשנה, ומשוחזרת באופנים כאלו ואחרים על ידי האדם החווה אותה. כך, אירוע טראומטי כגון קרב או מלחמה, אלימות קשה, אונס, התעללות וכדומה, עלולה ליצור באדם בעיות שונות כגון – הפרעות שינה, הפרעות חברתיות, בטחון עצמי ירוד, הפרעות אגו, וכדומה.

חשוב להבין שכל אחת מהפרעות אלו לכאורה היא עניין של חוויה סובייקטיבית. כלומר, אין להן הגדרה מילונית חד-משמעית. מה שאדם אחד חווה כהתנהגות נמנעת, אחר מקשר להגנה עצמית, או לנרקיסיזם. השלכות הטראומה על הנפש אינן ניתנות לצפייה מראש, וגם בדיעבד – בין שני אנשים שונים נפגוש בתצורות שונות של התמודדות עם הטראומה.

טיפול תרופתי לשיכוך השפעת התסמינים

הרי אדם לא יוכל להתקיים מסוגר בתוך ביתו ללא שום קשר עם העולם החיצון, ובוודאי שלא יתאפשר טיפול נפשי בתצורה זו. במהלך הטיפול, התסמינים משתנים ומאפשרים למטופל להתמודד עם הטראומה, עם הכאב הנלווה אליה, ועם החוויה הסובייקטיבית אשר פעמים רבות קשה להבנות אותה במילים.

אגורפוביה, אם כן, יכולה להיווצר כסימפטום של פוסט טראומה, ולהתפתח בעקבות מאורע טראומטי משמעותי. אומנם סביר להניח כי זו לא תהיה התצורה הסימפטומטית הספציפית, כי אם קטגוריה של תצורות סימפטומטיות הכוללות לעתים הימנעות, לעתים שימוש באדם מלווה. כל מטופל והתצורה הסובייקטיבית לו לסימפטום, שבמקרים רבים לא יקרא על ידו בשם אגורפוביה, אלא יכונה כך בדיעבד כאשר יזוהו מרכיביה.