לאחר שנים רבות של דיונים וסחבת, הושלמה לפני כשנה הרפורמה בבריאות הנפש. אז מה התחדש? לפני הרפורמה, האחריות לבריאותם הנפשית והאחריות לטיפול באזרחי ישראל הייתה מוטלת על משרד הבריאות.
כיום המצב שונה. לאחר השלמת המהפך למעשה קופות החולים הן הגורם האחראי המרכזי על בריאותו של כלל הציבור – הן ברובד הגופני והן ברובד הרגשי, פסיכולוגי ונפשי.
מכיוון ששנה זה זמן טוב לסיכומים, נסקור את המצב נכון להיום, בקופות החולים השונות. מהם ההבדלים בין הקופות? מהם מסלולי הטיפול? כמה צריך לשלם? מהי הזמינות ויעילות הטיפול?
הרפורמה – זמינות ויעילות
כרפורמה לאומית רחבה, טבעי היה כי יוחלט במשרד הבריאות על הגדרת יעדים. לאחר שנה, ראוי לבדוק את אופן העמידה בהם. אז אילו קופות חולים אכן הטמיעו כהלכה את אספקת שירותי בריאות הנפש למבוטחים? משרד הבריאות בדק, חקר וקבע כי ראוי ששיעור של שני אחוזים בקרב הילדים ו-ארבעה אחוזים מהמבוגרים מתוך מבוטחי הקופות צריכים לקבל שירות תחת כנפי הרפורמה, כלומר ברפואה הציבורית, בקופות החולים.
בהתאם לדיווחי קופות החולים, הן העניקו טיפול במהלך השנה ליותר מ-280,000 מבוטחים, מהם כ-62,000 ילדים. זהו שיפור לעומת המצב טרם הרפורמה כך שככלל – נראה שהמהלך הוכיח את עצמו. אך מעניין לבדוק מהם ההבדלים בין הקופות.
רוב קופות החולים עומדות ביעדים
ניתוח הנתונים שמסרו הקופות מראה כי בקופות החולים מאוחדת, לאומית ומכבי אכן עמדו ביעד. חמישה אחוזים ויותר מהמבוטחים בקופות אלו ביקשו וקבלו שירותי בריאות מאנשי בריאות הנפש של הקופה – פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים וכן הלאה.
בנתון זה נכללים גם שירותים שניתנו על ידי ספקים פרטיים שעובדים עם הקופות. דווקא בקופת החולים כללית, הקופה הגדולה בישראל וגם הוותיקה ביותר לא הצליחו לעמוד ביעד כאשר בין המבוגרים רק 3 אחוזים קיבלו מענה ובקרב הילדים – מחצית מכך.
אך בקופת חולים כללית הצליחו להציג נתון חיובי שעולה על זה שבשאר הקופות. מדובר במספר פגישות לכל מטופל. אם רואים את המדד הזה בתור אינדיקציה לאיכות הטיפול, הרי שמבחינה זו – כללית מעניקה שירות פחות זמין אך יותר יעיל.
טיפול מסובסד או טיפול יקר?
כחלק מהרפורמה בבריאות הנפש, זכאים המבוטחים של הקופות לקבל שירותים במסגרת הקהילה ובכמה נתיבים. הנתיב הראשון הינו באמצעות המרפאות של קופות החולים, בתחום בריאות הנפש. הנתיב השני הינו פניה לספקי שירות פרטיים. הנתיב השלישי הינו פניה לפסיכותרפיסטים עצמאיים.
במקביל, ניתן לקבל מענה, במיוחד במצבים חריפים יותר, גם במרפאות חוץ שבבתי חולים פסיכיאטריים ובמקרים מסוימים – בבתי חולים כלליים.
הפניה לספקים עצמאיים נעשית בכפוף להפניה, טפס 17, מקופות החולים. מדובר בספקי שירות שהגיעו להסכם עם הקופה ומעניקים שירות מוזל לעומת מחיר השוק. כיום, מדובר בעלות של 136 ₪ לכל פגישה, כאשר במידה ומדובר בטיפול קבוצתי, המחיר זול יותר.
במרפאות בריאות הנפש של הקופה עלות השירות עבור המטופל אפסית או קרוב לכך. אם המטפל הינו רופא, מדובר בעלות רבעונית של כ-25 – 30 ₪. כאשר המטפלים הינם עובדים סוציאליים או פסיכולוגים, הטיפול ניתן חינם.
השפעות הרפורמה לבריאות הנפש על טיפול בילדים
טיפול בבריאות הנפש לילדים, למשל, במלאת שנה לרפורמה עולה כי במכבי רבע מהילדים מקבלים את המענה דרך מטפלים עצמאיים, יקרים. בכללית, המצב הפוך ורק אחוז מהילדים ניגשים למענה פרטי. ביתר הקופות, כ-10-15% מהילדים מקבלים את המענה באופן פרטי.
אז אם נרצה לסכם, בקופת חולים כללית הזמינות מעט פחות טובה, אך ניכרת הצלחה באספקת שירות יותר איכותי ועם פחות הפניות לספקים פרטיים. ביתר הקופות, הזמינות טובה יותר, אך ראוי להשקיע יותר בטיפול במסגרת המרפאות עצמן.
