גיל ההתבגרות

העומס הנפשי והלחץ המלווה את גילאי ההתבגרות הינם עצומים. השינויים החברתיים והפיזיולוגים אותם חווים בני הנוער מהותיים ובעלי השלכות נפשיות. המעמד והמיצוב החברתי לצד הצורך

טיפול פסיכיאטרי בבני נוער ומתבגרים אינו דומה לטיפול במבוגרים. אומנם בשני המקרים מדובר באנשים יחסית בוגרים, בעלי שיקול דעת ויכולת הבנה – גם אם מורכבות,

בגיל הנעורים, החברה הופכת לאחד המוקדים העיקריים בעיסוקו של הנער. אך קיימים מקרים הפוכים, בהם מתבגרים בוחרים בהימנעות, התרחקות מהמרחב החברתי עד כמה שניתן, ובמיוחד

ההיבט החברתי אצל בני נוער הינו אחד הדברים החשובים והרגישים בגילאים אלו. הניסיון ליצור בידול בין המתבגר לבין משפחתו, ולייצר זהות עצמאית וחברתית בדרכו, הוא

אחת התופעות הבעייתיות לזיהוי, אם כי אולי הנפוצה ביותר בקרב בני נוער ומתבגרים, היא דימוי עצמי נמוך. הסיבה בגללה לא תמיד ניתן לאתר את הבעיה

הטיפול הפסיכיאטרי תרופתי לבני נוער ומתבגרים נועד לספק מענה במקרים של הפרעות התנהגות או הפרעות רגשיות או נפשיות מסוגים שונים, הפוגעות באופן משמעותי בחיים. טיפול

הפרעות במצב הרוח אצל מתבגרים הן עניין נפוץ וחלק בלתי נפרד מהגיל. לאור השינויים הפיזיים והנפשיים הרבים החלים על בני הנוער, הם מוצאים עצמם מתמודדים

בכל שנה מתאבדים בישראל 15 צעירים בגילאי 15 עד 24. היכרות עם התופעה, זיהוי הסימנים המקדימים והכרה בתסמינים המלווים מחשבות האבדניות, יכולים למנוע את ההתאבדות