פסיכוגריאטר הוא רופא אשר לרב תחום התמחותו העיקרי הינו פסיכאטריה, וכהתמחות על הוא בחר להתמקד בהפרעות נפשיות באוכלוסיה המבוגרת. עבודתו של הפסיכוגריאטר מורכבת משילוב של שליטה במספר תחומים בו-זמנית, כגון בעיות נפשיות ונוירולוגיות תוך כדי התמקדות בטווח הגילאים המבוגר והבעיות הנפוצות בגיל זה.
מסלול ההתמחות כולל 4 שנים של התמחות בתחום הפסיכיאטריה הכללית ולאחר מכן שנה נוספת של תת-התמחות בפסיכיאטריה הגריאטרית. החשיבות העיקרית בביצוע שנת ההתמחות הנוספת היא רכישת מיומנויות מסוימות אשר חיוניות בטיפול באוכולוסיה הקשישה.
מיומנויות חשובות כוללות:
- היכולת לבצע מבחנים קוגניטיבים והערכה תפקודית באוכלוסיה המבוגרת.
- גיוס משפחה ושירותים סוציאלים לצורך שיקום וטיפול בקשיש.
- לקיחת היסטוריה רפואית ונפשית בצורה המוכוונת לאדם המבוגר.
- יצירת תוכנית טיפול מתאימה.
- השינויים אותם חווים אנשים בגיל השלישי קשורים לעיתים קרובות להתמודדות עם היציאה לגמלאות, הקשיים הפיזים, הירידה ביכולת התפקודית המתבטאת בירידה בזיכרון, ביכולת החשיבה ועוד מספר רב של בעיות.
- בעיות אלו עלולות להוביל לעיתים קרובות לתחושת בדידות, דיכאון חרדה ואף לנטיות אובדניות. בחלק גדול מן המקרים המצב הוא אינו כה קיצוני והפנייה לעזרה היא על ידי בני משפחה, אשר חשים כי משהו "לא בסדר", אך לא יכולים להצביע בצורה מדויקת על הבעיה. פסיכוגריאטר עוסק במתן פתרונות מעשיים לסוג בעיות אלו ובזיהוי דפוסי התנהגות מסוימים כמקור לבעיה.
הצורך בסוג התמחות זו נובע מהעלייה המתמדת בתוחלת החיים במדינות העולם המערבי. עם העלייה בתוחלת החיים נרשמה גם עלייה בתחלואה המתלווה אליה. מחלות כגון דמנציה, הפרעות נוירולוגיות (פרקינסון ושבץ) והפרעות נפשיות כגון דיכאון, חרדה, אינסומניה הופכות שכיחות ביותר.
הפרעות נפשיות בגיל המבוגר נובעות ממספר סיבות, ראשית ההתמודדות עם הזיקנה, הפחד ממוות ומחלות והשינוי באורח החיים עלולים להוביל למשברים. מלבד זאת , מחלות רבות אשר השכיחות שלהן עולה בגיל המבוגר (מחלות לב, סרטן, סכרת ועוד) יוצרות קשת רחבה של הפרעות נפשיות אשר לעיתים מתעוררות כתוצאה מהתמודדות עם מצבים אלו והמוגבלויות אשר נוצרות כתוצאה מהן. לכן, עזרה ויעוץ פסיכוגריאטרי הפכו בשנים האחרונות לכלי עזר חשוב בהתמודדות עם ההשלכות של גיל הזהב.
מלבד היכולת לאבחן ולתת עזרה הכרחית לקשיש עצמו, אחד מתפקידיו של הפסיכוגריאטר היא לספק את התמיכה והכלים המתאימים לבני המשפחה והאפוטרופסים האחראים לחולה. ידע והדרכה נכונה לבני המשפחה בהתמודדות עם מחלות ומצבים מסוימים יכולה לסייע רבות בשיפור התפקוד של החולה וכמובן של סביבתו. בנוסף ניתן להפנות בני משפחה לקבלת עזרה נפשית מקצועית.
נושאים חשובים אשר הפסיכוגריאטר עוסק בהם לא קשורים בהכרח למחלות נפשיות בגיל הזהב, ולמעשה הדגש הוא על כל השינויים באורח החיים המתרחשים בגיל המבוגר. נושאים חשובים כוללים:
- אלצהיימר ומחלות שטיון נוספות כגון מחלת פיק והפרעת דמנציה כתוצאה מהפרעות באספקת הדם לכלי הדם במוח.
- הפרעות נפשיות הנובעות כתוצאה ממחלות גופניות אחרות, כגון דיכאון וחרדה.
- זיהוי וטיפול באנשים בעלי מחשבות ונסיונות התאבדות.
- היבטים משפטיים כגון כשירות משפטית ומינוי אפוטרופוסים בגיל המבוגר.
- הפרעות נפשיות בקרב ניצולי שואה.
- טיפול תרופתי בגיל המבוגר, אספקט חשוב ביותר לאור השינויים הפיזיולוגים המתרחשים במהלך השנים. לעיתים רבות קיים צורך באיזון של תרופות, בעיקר לצורך מניעת תופעות לוואי ואינטראקציות מיותרות בין סוגי תרופות.
- זכויות הקשיש. – מתן חוות דעת לגורמים ממשלתיים כגון משרדי רווחה וחברות ביטוח בנוגע להערכות תפקודיות ורפואיות של קשישים.
- התמודדות וטיפול בפגיעה בתפקוד המיני
- אבחון תשושי נפש.
