טיפול בתסמונת מינכהאוזן

כשהברון מינכהאוזן, סיפר את כל הסיפורים הנהדרים שלו אך דמיוניים ולא אמיתיים, הוא לא תיאר לעצמו ששמו ילך לפניו והוא יהפוך לתופעה ידועה ברפואת הנפש. אנשים בכל הגילאים (מילד תמים לזקן) משקרים כל הזמן בכדי להשיג משהו שהם חפצם בו או בכדי להימנע מסיטואציות שלא נעימות להם.

 אך יש להבדיל בין שקר שאינו פוגע באף אחד לשקרים, שלא רק פוגעים בצורה מילולית ונפשית, אלא פוגעים בצורה פיזית ממשית. כמו כן, קיימים אנשים שמשקרים באופן קבוע, יומיומי וכרוני לעומת אנשים, שמשקרים לעיתים רחוקות והשקרים שלהם אינם מזיקים ואינם פוגעים. הסובל מתסמונת מינכהאוזן, אינו בוחל באמצעים ומתנהג בצורה מניפולטיבית, שקרנית והרסנית וכל זאת בכדי לקבל את תשומת הלב מהרופאים.
"תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח" או "תסמונת מינכהאוזן באמצעות צד שלישי"(Munchausen Syndrome by Proxy או MSbP),אלו הם צורות שונות של תסמונת מינכהאוזן, בתסמונות אלו, האדם  פוגע ומתעלל באנשים בסביבתו הקרובה ובאנשים התלווים בו בצורה נפשית, פיזית ו\או כלכלית. סוג זה של תסמונות, מוגדר כהתעללות ממשית, אשר גורמת במרבית המקרים למחלות פיזיות אמיתיות, נכות ואף מוות.
הסובלים מתסמונת מינכהאוזן רוצים ליצור את האשליה שהם הדמות המושיעה, שרק להם יש את הכוח לעזור לאדם החולה, שבעצם הם הפכו אותו לחולה. הם כופים את הפגיעה בקרובים עליהם ולאחר מכן כופים את תשומת הלב מהרופאים המטפלים.
תסמונת מינכהאוזן, שייכת לקטגוריה של מחלות נפש מדומות (Factitious Disorder), נמצא כי אחוז אחד מחולי הנפש בקרב האוכלוסייה הכללית, סובלים ממחלות נפש מדומות.

מהם הגורמים ל תסמונת מינכהאוזן?

הגורם הראשי לתסמונת אינו ידוע עדיין, אך נמצאו מספר גורמי סיכון אשר מעמידים את האדם הלוקה בהם בקבוצת סיכון גבוה לפתח מחלות נפש מדומות בכלל ותסמונת מינכהאוזן בפרט.
גורמי סיכון אלו כוללים:
  • גורמים פסיכולוגים, אשר באים לידי ביטוי כתוצאה מחוסר תשומת לב של החולה בילדותו מהורים שלו, עקב דחייה או\ו היעדרות ממושכת מהבית, מזוכיזם
  •  פוסט טראומה עקב התעללות
  • אשפוז בבית חולים וכדומה
  • אנשים הסובלים מהפרעות אישיות
  • אנשים בעלי אישיות מעורערת ודימוי עצמי נמוך
  • גורמים ביולוגים עקב פגיעות שונות בתפקודי המוח

כיצד מאבחנים תסמונת מינכהאוזן?

אבחון תסמונת מינכהאוזן הינו משימה לא קלה כלל. יש צורך בהימצאות התסמינים לפחות שנתיים. כמו כן, יש לערוך אבחנה מבדלת, כיוון שתסמונת מינכהאוזן דומה בחלק מתסמינה למחלות מדומות אחרות.
  • באופן כללי, על מנת לאבחן תסמונת זו, יש לבדוק האם החולה או ילדיו היו מאושפזים בעבר או בהווה לעיתים תכופות (מספר פעמיים בשנה)
  • האם בדיקות הדם ובדיקות רפואיות שונות אינם מעלים ממצאים חד משמעיים והרופאים מתקשים לתת אבחנה?
  • האם האדם מפגין ידע רפואי רב ונרחב, כמעט כמו של הרופא?
  • האם התסמינים נעלמים מהילד\הורה הסובל כאשר המטפל העיקרי (שכנראה סובל מתסמונת מינכהאוזן) אינו בסביבה?
  • האם קיימים בהיסטוריה המשפחתית, עוד מקרים של תופעות ו\או מחלות אינן ברורות?

מהו הטיפול בתסמונת מינכהאוזן?

מכיוון שהתסמונת מאוד מורכבת ומאוד קשה לאבחון, קיים קושי בטיפול באדם הסובל אשר במרבית המקרים מכחיש וממשיך לשקר. מרבית האנשים הסובלים מתסמונת זו אינם משתפים פעולה עם פסיכיאטר או פסיכולוג.
אנשים הסובלים מהתסמונת ומעוניינים לקבל עזרה ימצאו הטבה כאשר הם יהיו מטופלים בטיפול פסיכולוגי, כגון: פסיכואנליזה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, אשר מטרתו לשנות את המחשבות, רגשות ואמונות המעוותות של החולה ולהחליפם בדפוסי התנהגות ומחשבה הגיוניים, חיובים ובריאים. חלק מהסובלים מהתסמונת יזדקקו לקבלת טיפול תרופתי עם תרופות פסיכיאטריות (לרוב תרופות אנטי פסיכוטיות).
דילוג לתוכן