הפרעות אכילה הן הפרעות שצצות ברוב המקרים בגיל העשרה או בשנות העשרים המוקדמות, ומתאפיינות בעיסוק מוגזם בדימוי הגוף ותפיסת גוף מעוותת הגורמים לחולה לשנות באופן ניכר את דפוסי האכילה, עד לרמה של פגיעה פיזית. שתי הפרעות האכילה הבולטות הן האנורקסיה נרבוזה, והבולימיה נרבוזה.
באנורקסיה, החולה מצמצמת את צריכת הקלוריות שלה למינימום האפשרי. החולות עשויות לנקוט בכל מיני טכניקות כדי להיפטר ממשקל- הקאות, שלשולים, פעילות ספורטיבית מוגזמת ועוד. האנורקסיה גורמת לחולות להגיע למצב של תת-משקל (והן עדיין מרגישות שמנות), ולתופעות נלוות כגון שיעור על העור, נשירת שיער הראש, הפסקת המחזור, פגיעה בפוריות ועוד.
בבולימיה, האכילה לא מצטמצמת, אך הנערות נתקפות בבולמוסים של אכילה מופרזת, שמלווים בטקסי טיהור של הקאות. למרות שאין שינוי משמעותי במשקל, גם הפרעה זאת עלולה ליצור סיבוכים במערכת העיכול, באיזון המלחים בגוף, ולגרום לפגיעה בריאותית קשה.
למה טיפול קבוצתי
המטפלים בבנות הסובלות מהפרעות אכילה (וגם בבנים, אך בשיעורים נמוכים יותר) מתארים כי הבנות מעודדות זו את זו, ומאתגרות זו את זו, מלמדות אחת את השנייה טכניקות להפחתה במשקל, לרמאות בשקילה וכד'.
אז למה בעצם כדאי לצרף את כולן לקבוצה טיפולית אחת בה יכלו ללמוד עוד איך לפגוע בעצמן? תוך מודעות לבעיה זו, קבוצה טיפולית לסובלות מהפרעות אכילה יכולה להיות משמעותית, משום שהבנות מבינות זו את זו, את הגורמים והחוויות שהובילו להתפתחות הפרעת האכילה, והדפוסים הבעייתיים שהן סובלות מהם. בקבוצה ניתן להתייחס לפנים רבות של הפרעות האכילה ודפוסי האישיות האופייניים לסובלים מהפרעות אכילה, במקום בטוח, מכיל ומבין.
למי מתאים טיפול קבוצתי?
התנאי הראשון להצטרפות לטיפול קבוצתי בהפרעות אכילה היא השגחה דיאטנית. מנחי הקבוצה אינם יכולים להיות אחראיים על האכילה בפועל של משתתפי הקבוצה, אך על הטיפול להבטיח שהחולה תמשיך לחיות, פשוטו כמשמעו. לכן על משתתפי הקבוצה להיות תחת השגחה, כדי שהטיפול יוכל לעסוק בחוויות רגשיות או בדפוסים אישיותיים והתנהגותיים, ולא באכילה בפועל. על המשתתפת להיות במצב פיזי המאפשר השתתפות בקבוצה. כמו כן, עליה להיות מסוגלת להיות חלק מקבוצה ויחסים בינאישיים, לדבר ולהגיב באופן מותאם לחברי הקבוצה האחרים.
ההליך הטיפולי
ההליך הטיפולי תלוי בסוג הטיפול הקבוצתי המוצע. בקבוצות דינמיות, האפשרויות פתוחות יותר, וכל אחד מהמשתתפים יכול להעלות נושא כלשהו, עליו תדון הקבוצה, תוך שיתוף של חברי הקבוצה בחוויותיהם ותחושותיהם בנושא.
קבוצות קוגניטיביות- התנהגותיות הן מובנות יותר, ובהן מנחה הקבוצה מכוון למציאת מחשבות או התנהגויות בלתי אדפטיביות אופייניות, ובניסיון למצוא להם אלטרנטיבה תוך אימון וחשיפה. בשנים האחרונות עולה קרנה של קבוצה טיפולית בשיטת DBT שהיא קבוצה המלווה טיפול פרטני ומטרתה לימוד מיומנויות התנהגותיות ורגשיות להתמודדות עם קשיים יומיומיים שצצים בחיי הנערות החולות.
יתרונות הקבוצה
הקבוצה מאפשרת למשתתפים לראות עוד אנשים במצבם. מצד אחד, הם עשויים להיתקל באנשים במצב גופני חמור, ולראות את השלכות המחלה. מצד שני, הם עשויים לראות אנשים שמצבם טוב יותר, ולקבל מוטיבציה ועידוד להיכנס לתהליך של החלמה. ההבנה והתמיכה שניתן לקבל רק ממי שחווה חוויות דומות משמעותי מאוד בתחום של הפרעות האכילה.
השפעות הקבוצה
כאמור לעיל, מנחי הקבוצה צריכים להיות מודעים לכך שהשפעת הקבוצה יכולה להיות חיובית ביותר, ולהוות אבן דרך משמעותית בדרך להחלמה, ומצד שני עלולה הקבוצה להפוך לקבוצת התייחסות מעוררת תחרות ומעודדת נסיגה לתוך המחלה. כאשר מנחי הקבוצה מודעים לכך, ועוסקים בכך באופן גלוי, עולה ההסתברות שהקבוצה תהווה בית תומך ומכיל, שיאפשר לנער או לנערה לקבל עזרה למצוקותיהם המתבטאות בהפרעת האכילה.